שעת סיפור||האהבה הראשונה שלי

אני רוצה לספר לכם סיפור. סיפור שברובו הוא עצוב, אבל יש בו חלקים מצחיקים. בעצם, גם הם עצובים. אז סליחה, זה סיפור עצוב ומדכא על האהבה הראשונה שלי. למעשה צריך לקרוא לזה "שעת דיכאון" ולא שעת סיפור, אבל שעת סיפור נשמע הרבה יותר מושך. מי רוצה להיות מדוכא? אז שנתחיל? אני מניחה שכן…
קראו לו חיים. היה לו שער כהה ועיניים חומות בגוון כהה, אבל לא חום-קקי כזה. האף שלו היה מעוך ובעיקרון הוא היה ילד מכוער למדיי, אבל לא הייתי היחידה שהתאהבה בו. המון בנות היו מאוהבות בו וביניהן שני, אחת החברות הטובות שהיו לי אז. זה התחיל בכיתה ג', שהוא רק הצטרף לכיתה שלנו. הגיע יום-ההולדת שלי. זה היה יום שישי והיה לנו מבחן. הבאתי קאפקייקס כאלה לחלק לכיתה, ובזמן המבחן בדקתי שכולם נהנים. זה היה כמו רגע מסרט. המבטים שלנו נפגשו, הוא חייך אליי, אני חייכתי אליו… כבר ציינתי שהוא היה מקובל ושאני חננה גמורה? היו לי אז 4 חברות – שני, שחר, מאי וסיון. זה היה עוד לפניי שאני ואורי השלמנו. בקיצור- התאהבתי. החיוך שלו היה הדבר הכי יפה בו. עברו להן השנים. כיתה ה'. שלחתי לו פתקי אהבה. אני מובכת מאוד כשאני נזכרת בהם. "השמש במרום זורחת, הכלניות פורחות, תדע שיש מישהי שאותך אוהבת יותר מכל האחרות". או שזה היה משהו אחר? דומה, זה היה הסגנון. העתקתי אותם מהספר "יומני הנסיכה". עבר כמה זמן, הייתי בפייסבוק ולפתע הוא שלח לי הודעה "למה את כל הזמן מסתכלת עליי?". בהיתי במסך, לא יודעת מה לענות. ואז עשיתי את טעות חיי, עניתי את האמת. "כי אני אוהבת אותך", "אז אל. את לא מספיק טובה בשבילי. תפסיקי להסתכל עליי". בכיתי אז, המון. אבל פה זה לא נגמר, עדיין לא. איך אומרים? זה לא נגמר עד שהוא מתאהב בבת דודה שלך על סמך שיחה על שתי שקות והעובדה שהיא יפה. זה היה בחופש הגדול בין ה' לו'… היא שלחה לו תמונה שלי ושלה ושאלה אם יצאתי בה טוב. הוא אמר שיצאתי בסדר, ואז אמר לה, לבת דודה שלי, שי, שהיא יצאה יפה ממש. הוא אמר לה שהיא כוסית, ואחרי כמה זמן הציע לה חברות. כבר ציינתי שהם דיברו כמ דקות וזה היה *עליי*? היא אמרה לו לא, שיא מאוהבת במישהו אחר. ואז היא הציעה לו שיציע לי חברות, הרי אני דומה לה ומעוניינת. "לא משנה" הוא כתב לה, ומאז הם לא דיברו. טוב, בערך. הייתה את הפעם ההיא שהוא ביקש ממנה שתעשה לו לייק על התמונת פרופיל והיא ענתה "בחלומות". אני, כמובן, לא חיכיתי ויידעתי את כל החברות שלי ועוד כמה בנות בעניין, נחושה לנקום בו על ההשפלה שהוא גרם לי. זה אומנם היה בפייסבוק, אבל עדיין…
עד עכשיו לא התגברתי על זה. יש לי בעיות ביטחון עצמי, הייתה תקופה שניסיתי להשתנות, להיות משהו שאני לא… וזה, רבותיי, למה אני שונאת לאהוב.