שעון

השעון שמאחורי גבי
מתקתק לאיטו
הדקות שאני מתבלבלת
במילים
שאני מסתובבת בספירלות
עד שאני כמעט מקיאה
נגמרות להן.
סופרים לי מאחורי הגב
שלא אגזים
שלא אשפך שם
שלא אשכח לקחת את עצמי
לעולם בחוץ.
ואני שומעת את התקתוקים
למרות שאין רעש כלל.
מסתכלת על תנועות הגוף שלה
שיודיעו לי מתי נגמר.
שלא תשב גם דקה אחת יותר
שלא תתפלל בליבה רק שאלך כבר.
וככה עוברות להן חמישים דקות.