:( שעה שלמה של בכי מר

לבכות לכרית במשך שעה שלמה ,
שאפחד לא שומע …
אפחד לא יודע .
לדעת שזה נגמר , להישבר בשקט ולבכות .
הדמעות מסיטות את ראייתי ,
מתאבקות אם לצאת או לא ,
דמעות חמות ,
שבילים ארוכים ,
נספגים בשרוולים של החולצה האפורה המלאה בכתמים .
לב שבור ,
כעס נפשי ,
אני לא מספיק טובה ? ,
מה עשיתי שזה מגיע לי ? ,
במה חטאתי ? ,
אלוהים תסביר במי פגעתי ,
אני מעדיפה כבר לצום .
להיתפרק לבד ,
להעביר כסרט שחור לבן את הרגשות שמלוות עם תמונות ,
שרק מכאיבות ושוברות עוד יותר .
אני לא יכולה יותר ,
אני פשוט לא מסוגלת …
לא באלי שזה יגמר ,
אני לא רוצה עוד לעזוב,
אני רוצה אותך איתי …
רק הקטע הוא שזה בכלל לא הדדי .