שני אבות ושני בנים.
"אתה בנו של האיש שנפטר?" שאלת אותי ביום לווייתו של אבי. "כן" עניתי. "גם אבא שלי מת" אמרת, ושנינו שותקים. הולכים לראות את הקברים, שני אבות ושני בנים.
זו השיחה היחידה שלנו, שלי ושלך. שיחה שאני נושא עמי מאז אותו יום עצוב לפני שמונה שנים.
היום קוברים את אחי הגדול ליד הקבר שלך.
גיליתי שנהרגת בתאונת דרכים לפני כמה חודשים, כשהיה עוד קיץ. עכשיו חורף.
קברו אותך מול קבר אביך, ואת אחי קוברים מול קבר אבי.
שני אבות ושני בנים.
"אתה הנער שדיבר איתי לפני שמונה שנים" אני לוחש בבכי אל האוויר. "אתה הנער ששתיקתו תשמר איתי לעד" אני מייבב.
הנפשות שלנו קשורות יחדיו. הנפש שלי לעומתך, מצולקת וכואבת.
תדע שאני זוכר אותך. תדע שבשבילי אתה אח גדול, אף על פי שדיברנו רק פעם אחת.
היום פגשתי את אמא שלך לראשונה. היא באה לנחם. היא בוכה.
גם אני בוכה.
אני שבור.
הלוואי ויכולתי להכיר אותך יותר.
תשמור על אח שלי שישן לידך.
מהילד ההוא שאבא שלו מת, לפני שמונה שנים.
תגובות (4)
וואו עצוב…
אהבתי מאוד
מה????????????? אני לא בטוחה שהבנתי נכון בכלל! לשמור אותו מההוא שאבא שלו מת לפני 8 שנים?? כלומר מעצמו??? כאילו, הוא זה שעשה להם את זה? כי אם כן, זו גאונות וזה מדהים ואני בשוק. ואם לא והמשמעות היא אחרת, אז זה יפה עצוב נוגע ומקסים גם כך. כתבת את זה ממש טוב, התחברתי, לא כפית דרמה, לא האכלת בכפית, לא הרבית בתיאורים מילים או דרמטיות לא רצויה… זה סיפור טוב.
וואוו… מדהים.
זה פשוט קטע מדהים, אני תוהה אם הוא אמיתי.
תראה, זה חזקק, הכתיבה מעולה, זה מנוסח נהדר, אני דמיינתי הכל וזה היה מאוד ברור, הסיפור זורם, נעים, כתוב יפה כמו שכבר אמרתי, אתה מוכשר!! (כתוב בזכר אך מכוון לשני המינים)
בכל מקרה, הקטע עמוק, מרגש, מעורר מחשבה, עצוב…
אהבתי :)
==5==
זה עצוב. רגשת אותי:)
וואו, פשוט וואו…
אהבתי מאד, זה מדהים ביותר.
תמשיכי לכתוב!