שמיים-סיפור קצר

הכל התחיל לפני כמה שנים ,ישנתי אצל סבתא וסבא שלי, הייתי בערך בת 5.
זה היה אמצע חורף ,קר כקרח לפחות בשבילי,הייתי טיפה מצוננת וסבא לא היה בבית.
"אני רוצה גלידה!" אמרתי בצעקה קטנה ודורשת.
"מצטערת אאפשר עכשיו קר ואת משתעלת." סבתא שלי אמרה לי וקירבה אותי עליי וחיבקה אותי.
"לא רוצה חיבוק,רוצה גלידה!" צעקתי והורדתי את היידים של סבתא שלי מעליי.
"איין לנו גלידה מצטערת פעם הבאה טוב?" סבתא אמרה לי בקול נעים אך רציני.
"לא ! אני! רוצה !גלידה!!"צעקתי את כל כולי , ופתאום ראיתי את סבתא שלי ענייה האדימו ודמעה קטנה זלגה לה על הלחי .
ישר רצתי עלייה חיבקתי אותה חיבוק חם ואוהב והצטערתי על מה שעשיתי .

בבוקר התעוררתי וראיתי שסבא שלי לא היה "הוא הלך לעבודה" סבתי אמרה לי.
אבל אני ידעתי ,סבא לא עובד ,לסבא איין עבודה.

בבוקר אמי ואבי לקחו אותי לגן .
הגננת סיפרה לנו שהיום לפני כמה שנים ראש הממשלה שלנו עלה לשמיים.
לא הבנתי מה זה לעלות לשמיים ,החלטתי לא לשאול,גם כל הילדים בגן לא שאלו מה זה.
כולם רק שאלו מה זה ראש הממשלה.
אבל ניסיתי לתאר לעצמי מה זה לעלות לשמיים.
בנו מדרגות ענקיות לשמיים ואז יש שם משחקייה ענקית ?
או שאולי הם עפו בשמיים לחללית?
אולי הם מקפצים על העננים?
מלא רעיונות צצו לי בראש אבל אף אחד לא היה עצוב .
חשבתי שהרעיון אמור להיות עצוב כי הגננת אמרה שזה יום עצוב לכל העם שלנו.

אחרי הגן ,בבית נכנסנו לחדר שלי ואז ניצלתי את ההזדמנות ואמרתי לאמא "את יודעת אמא ?היום הגננת סיפרה לנו שזה יום עצוב לכל הארץ שלנו"
"כן,היא סיפרה לכם גם למה?"
"כן אמא! היא אמרה שביום הזה ראש הממשלה שלנו עלה לשמיים."
"דניאלה,הגננת סיפרה לכם מה זה לעלות לשמיים?"
"כן"שיקרתי לה כי חשבתי שהיא תספר לי מה זה ,אבל נהייתה תוצאה הפוכה לגמרי ממה שרציתי. ראיתי את הפנים של אימי היא הייתה מבוהלת אפשר להגיד המומה ,מופתעת עדיין לא הבנתי למה. ראיתי שמהחיוך שהיה לה נהיה לה פרצוף עקום ,עצוב לא שמח ,אני לא מבינה למה לעלות לשמיים זה כלכך עצוב?
זה נשמע כאילו אתה עף לשמיים כמו אסטרונאוט , ציפור או אפילו כמו סופרמן.
אמרתי לה:"הגננת לא סיפרה לנו שיקרתי!אבל מה זה לעלות לשמיים? "
אחרי כמה קדות של שתיקה היא אמרה"דניאלה אני יגיד לך אחר כך ,זה לא זמן מתאים עכשיו"הבנתי שהיא לא רוצה לספר לי אז החלטתי לשאול שאלה נוספת שרציתי לדעת "איפה סבא?" היא הסתכלה עליי והיא קיווצה את השפתיים ונהייתה אדומה ניסתה לא להוציא את הדמעות אבל דמעה בוגדנית אחת יצאה לה,היא הסתובבה והלכה מחדרי.

בערב כשאמא השכיבה אותי לישון רציתי לנסות עוד פעם לדעת מה זה הדבר הזה לעלות לשמיים?! ולמה כולם עצובים כשזה קורה ,אז שאלתי" אמא אמרת שתסבירי לי מה זה לעלות לשמיים."
"דניאלה שלי ,לעלות לשמיים זה כשמישהו לא נמצא כבר איתנו והוא אף פעם לא יחזור הוא הלך לשמיים את תביני יותר טוב שתגדלי."
"לא הבנתי "אמרתי מה זאת אומרת הלך לשמיים?
"זה כשמשהו נפטר אז הנשמה שלנו עולה לשמיים"
"אה" התחלתי להבין יותר
"והוא לא יחזור אף פעם?"הוספתי
"אף פעם"היא אמרה לי
"אז זה משקרה לראש הממשלה?"שאלתי
"כן ,דניאלה עכשיו למיטה" היא נתנה לי נשיקה ויצאה מהחדר ואז היא כמעט סגרה את הדלת אבל עצרתי אותה.
"אמא וסבא? סבא גם עלה לשמיים" דמעות התחילו לזלוג לי כי הייתה דממה ,אז כבר ידעתי שהתשובה חיובית היא לא ראתה אותי כי היה חשוך ואני לא ראיתי אותה אבל יכולתי לשמוע את הבכי והעצבות בקול שלה "כן…"