שלום, כאן זיוף.
היי זאת שוב אני,
כן מזמן לא כתבתי…
לא חשבתי שאני בתוך הבולשיט הזה אבל מסתבר שנפלתי אליו בכל זאת…
לרצות אנשים…
לחיות חיים שלמים בהם אנשים שונים מדרגים את הערך שלי, ואני כמו עכבר משנה את מצבי הרוח שלי לפי צלילי החליל שלהם.
מקסים.
האמת שאני מרגישה די חרא עכשיו.
זכיתי לטעום מהטעם הזה של להשתחרר מכל מה שחושבים, להקשיב ללב,להיות כנה בלי מסיכות…
חסימות…
בלי כל הציניות שמזהמת את העולם יותר מכריתת עצים והשלכת שקית ת'פוציפס על המדרכה…
ושוב מצאתי את עצמי בתוך אותו בור,
כבר התחלתי להתרגל…עליות וירידות הן סיפור חיי…
כשהייתי אני הייתי הכי מדהימה שבעולם,
כי אני באמת מדהימה. וזה לא חשוב מהי מידת החולצה שלי והציון שקיבלתי בפסיכומטרי…
כי זאת אני. לא צריך יותר.
עכשיו זה רק חיקויים עלובים של אנשים אחרים ותדמית של תקשורת שכל כך מעריצה יופי, דבר בו הא-ל חנן אותך ולא עשית דבר בשבילו…טוב מלבד מלרוקן את הכיס על ניתוחי פלסטיק.
ואוו. זה מרגיש כל כך טוב לחזור לכתוב.
אז זאת אני, או מראה לא כל כך יפה שלי לפני החג.
שוב קצת ריקה, אולי פחות מפעם…
אבל לא נראה לי שאני אתאבק לחזור להיות אני, לחזור להיות טובה…
כי אני פשוט כל כך טובה בלהיות עוקצנית,תקיפה,שלילית, ואין לי כוח לשחק בשני תפקידים, גם ככה תמיד העדפתי לשחק את הדמות הרעה…
זהו להיום,
מקווה שאהיה שמחה…ואם לא תגיע שמחה אז אחת מזויפת,
זה לא כל כך יזיק כאן…
תגובות (1)
בדיוק היום אמרו לי שזה לא בריא לנסות לרצות אנשים על הזמן, ואני בן אדם כזה.
ברגע שנתחבר לעצמנו, ונבין שאנחנו מספיקים ושאנשים יקבלו אותנו בסופו של דבר ויחיו עם זה… אז נדע להפסיק לרצות.
כי את צודקת, את מדהימה. הכי בעולם. את באמת צריכה להאמין למילים האלה. אל תתני לשום דבר לגרום לך להרגיש אחרת… הטוב עוד יחזור להכות.