שחור ולבן- הקדמה.

הוא נישק אותו נשיקה ארוכה, כבר חודש שלא התראו והגעגוע ביניהם צבר. כמובן שצלצול הטלפון של אמיר קטע אותם. הם התייאשו, ואמיר נאלץ לראות את ההודעה ששלחו לו.
'איפה אתה? אני מחכה לך כבר שעה!'
אמיר נשף בעצבנות. הוא שכח את הדייט שלו עם ליהי, ואכן זאת לא ההברזה הראשונה.
"מה קרה?" יונתן שאל, הוא הציץ בטלפון של אמיר והבין. "אני לא מאמין שקבעת איתי באותו זמן איתה! מתי תיפרד ממנה?"
"אני לא יכול לעשות את זה, לא עד שיפסיק החרם נגדי. אסור שאנשים ידעו שאני.."
"הומו." יונתן המשיך את המשפט, ואמיר הנהן בצער. "לפחות אני כבר יצאתי, לפני שנה. מתי תבין שזה אתה?"
"נדבר על זה אחר כך.." מלמל אמיר, כשהוא מסדר את הז'קט שלו ומכוון ליציאה, "אני מאחר לחברה שלי."