"שווים"- השיר הכי יפה בעולם

"אתה לבן אני שחור,
אני חשוך אתה באור
שמחמם כמו אמא,
ושדואג לך."

אני שרה את המילים בכאב. יש לי דמעות בעיניים וקשה לי לראות את המילים על המסך. אני מתארת לעצמי בראש את כל הכאב והגזענות. הדמעות ממשיכות להקשות עליי. אני מנסה לחייך, חיוך מזויף ומגעיל. יודעת שאף פעם לא יהיה בסדר. אני ממשיכה לשיר בעוצמה והקול שלי מתהפך ונהיה יותר חלש.

"אתה קטן אני גדול
אני רוצה אתה יכול
לרקוד, לצעוד קדימה.
להיות שלם בין אנשים."

אני נזכרת בילדה אחת. כזאת בכיתה שהיא שונה. היא לא יכולה לצעוד קדימה, להיות שלמה בין אנשים. אני מחפשת בטלפון את השם שלה. רואה את ההודעות שאנחנו מתכתבות. אני מריחה את האוויר הצח בחוץ… ופשוט חושבת על גזענות, הרבה מדברים על זה וגם חווים כאב. עדיין יש לי דמעות בעיניים, הן מלוחות ומטפטפות על ידיי.

"אולי יבוא יום ונהפוך שווים
אתה תהיה לי נחל ואני לך ימים
ונזרום ביחד עד אין סוף
שנייה לפני שקו החוף מגיע
שנייה לפני שקו החוף מגיע…"