שאלה חשובה..

אז ככה…
יש לי שלושה סיפורים שהועלו לאתר לאחר שפתחתי את המשתמש הזה.
"נפגשנו מאוחר מידי" (שהפך לטרילוגיה של שלושה ספרים) , "שאריות מעצמי" ו"בין שני קירות" .
כל אחד מהם הופסק באמצע באיזשהו שלב.
אני עכשיו חושב לתת לכם את זכות הבחירה,
ולבחור ע"פ קריאת ההקדמות של כל סיפור,
איזה סיפור תרצו שאעלה לאתר מתחילתו ועד סופו.
להלן ההקדמות…:

ההקדמה ל"נפגשנו מאוחר מידי 1" :

הסיפור מספר על נערה בשם ירדן,שהתאהבה בנער חדש שהגיע לכתתה שהוא בהתחלה בכלל לא שם לב אליה. מתואר סיפור אהבתם של ירדן ואותו נער שתחילה היה נראה מסתורי, יחד עם קווי עלילה שונים ואף מותחים, שאחד מהם קשור לכך שסיפור אהבתם של שני הנערים גם כנראה לא יוכל להתממש….

ההקדמה ל"שאריות מעצמי" :

אלה היא נערה בת 17 , עם מספר קטן של חברות, כותבת סיפור שהיא כל כך מחוברת אליו. תמיד שהיה לה קשה, הייתה נוסעת לסבתא שלה ושם פרקה את כל מה שהיה לה לפרוק, שם היה לה את הכי הרבה מוטיבציה לכתוב. יום אחד היא נסעה יחד עם משפחתה לטיול משפחות. בטיול למשפחות, המשפחה עוברת אירוע טרגי ומצער, שמוביל להתפתחויות לא צפויות. אלה מכירה בחור חדש שמגיע לכתתה, והוא, ועוד כמה חברים מכיתתה, עוזרים לה להתגבר על הקושי אחרי האירוע הטרגי…היא מגדירה את הבחור החדש כמישהו שיש בו שאריות ממנה…הוא משלים בה את החסר ויחד שניהם מגלים סוד גדול שקשור לתאונה והכל מסתבך, בזמן שיש צרות אחרות וסיפורים שונים ואחרים במקביל לעלילה המרכזית של התאונה.

ההקדמה ל"בין שני קירות" :

"קחי, תשתי. חם היום" אמר אורן לאשתו טלי שהייתה בהריון
מתקדם באותו הזמן.
"תודה" אמרה, ולגמה מהבקבוק שאורן הגיש לה.
"אם את מרגישה כאבים או לא מרגישה טוב תדווחי לי"
"אל תדאג…אם הסתדרנו כמה חודשים במצב הזה, עוד נסתדר
במהלך החודשים שנשארו"
אורן עבר אל מול אשתו, ירד לבטן הבולטת, החזיק אותה בשתי ידיו
ונישק נשיקה קטנה את הבטן.
שניהם המשיכו לטייל ברחבי בית אורן, קרוב להר הכרמל.
הם דברו האחד עם השנייה, על החיים, על הבן שייוולד..
לפתע, באמצע ההליכה, אורן ירד לאדמה, לקח אבן גדולה שלפני כן
שם לב אליה, והטיל אותה הרחק אל היער.
"מה אתה עושה, משוגע אחד.." אמרה טלי בזמן שצחקקה.
טלי שמעה שהאבן פגעה במשהו מוצק.
"שמעת את זה?"
"את מה?"
"האבן פגעה שמשהו. וזה לא היה באדמה"
"טלי…את סתם הוזה"
"בוא, אנחנו הולכים לבדוק את זה לרגע" אמרה טלי, בזמן
שהתקדמה צעד וחצי.
"בסוף נגלה שזה סתם חתול.." אמר אורן ברצינות, וניסה לרמוז לטלי
דרך הבעת פנים, שכדאי לוותר על החשדות..
שניהם החלו ללכת לעבר המקום בו פגעה האבן.
בדרך הם עקפו עצים, הורידו ענפים, דילגו על אבנים, ובין לבין אורן
עזר לטלי, שהרגישה מדי פעם שההליכה למקום קשה לה.
לאחר כמה מטרים הגיעו ליעד.
טלי, שעמדה מאחוריי אורן, לא הבינה למה הוא נעצר במקומו לאחר
שהגיעו למקום.
היא עקפה אותו, וגם היא-קפאה במקומה,
ולאחר כמה שניות שבהתה,
היא צרחה צרחה גדולה.

חשוב לי לאמר..ההקדמה של הסיפור האחרון "בין שני קירות" , קשורה לסיפור בדרך עקיפה, ותבינו זאת מאוחר יותר, אם תבחרו בסיפור הזה. הוא מאוד קשור ומשפיע על העלילה, אבל לא קשור באופן ישיר. עם הזמן תבינו את זה..