רק לבכות

מכירים את הרגשת המועקה הזאת בבטן, זה לא כואב אבל זה גם לא נעים.
לא תמיד יודעים ממה זה אבל רק רוצים שזה יפסיק, רוצים להוציא את זה החוצה ולבכות.
כל כך הרבה דברים עוברים לי בראש בזמן האחרון, אם לקחת את הסיכון או לא, אם מי אני באמת רוצה לבלות את השנים האלה של התיכון, השנים 'היפות' של החיים שלי.
אני מרגישה שאני מוקפת בחברות,חברים ואהובים אבל שאני לבד, שכולנו בתוך בועה, לאף אחד לא באמת אכפת מהשני יותר, שאני איתך אני כבר לא מרגישה כמו פעם, אני מרגישה שאני מדברת אל קיר ואתה סתם נשאר בשביל לא לשאת בתוצאות של פרידה.

מכירים את הרגשת המועקה הזאת בבטן?
שכל מה שאתם רוצים לעשות זה להקיא את הכל החוצה. להקיא את כל הצרות, את כל הדברים הרעים ואת כל הזכרונות שלא נעים להיזכר בהם.
אני בגיל שאני צריכה לחוות חוויות שאני ישכח עם אנשים שאני לא ישכח.
אז למה הכל כלכך קשה לי ?
למה זה נראה שלכולם הכל קל ורק לי החיים קשים ?
למה רק לי יש בעיות? למה גם כשאני מתאמצת אני לא מצליחה ? למה רק אני מסבכת לעצמי את החיים?

בזמן האחרון כל מה שאני רוצה זה לבכות, לבכות ולבכות ולבכות ופשוט לא להפסיק לבכות. אני אפילו לא יודעת למה, למה יש לי את המועקה בבטן ולמה אני רוצה לבכות? אבל אולי זה מגיע לי, מגיע לי בגלל משהו שעשיתי גם אם אני אפילו לא יודעת מה.

מכירים את הרגשת המועקה הזאת בבטן ?
ההרגשה שגורמת לכם להרגיש כאילו אתם רוצים להעלם, שהאדמה תבלע אותכם במקום
לצערי אני מכירה את ההרגשה הזאת, לצערי יש לי אותה עכשיו ולצערי, אני לא יודעת איך לגרום לה לעבור .