רק הוא לא היה.

כולם היו שם.. כל אחד ואחת מהאנשים שהיו חשובים לי. כולם חיבקו וזרקו מילה טובה ותומכת.
ורק אתה לא היית שם. רק אתה לא יכלת להועיל בטובך לבוא ולעודד אותי באותה התקופה..
כולם היו שם ורק דיברו. דיברו רק שלא אחשוב את המחשבות שאסור לי לחשוב. רק שלא אשקע בכאב יותר ויותר.
רק באותה התקופה הבנתי מי חשוב ומי לא. במה חשוב להתעסק ובמה עדיף להמשיך הלאה.
בתקופה הזאתי כולם היו. אנשים, חברים טובים.
בתקופה הזאתי היחידי שניפף בגאווה על המצב שלי זה הוא. זה הרע. הרע שנהנה להטיח בי יום אחר יום כאב ועוד כאב.