רכבת ההרים של הנישואין – פרק 1
פרק 1-יום הולדת שמח, גל.
עברה שנה מאז חתונתם של גל תבורי ואביטל סיאני באולם " שמיים כחולים" שבלב נתניה. גל נהג בפיג'ו המשפחתית שלו , אביטל ישבה לצידו , מהדקת את הסיכות סביב המטפחת שלא תיפול בטעות. לאחר מכן אביטל פשפשה בתיקה אחרי משהו מתוק לנשנש. היא מצאה רק חפיסת שוקולד שלמה של ' עלית'. היא דחפה לפיה קוביית שוקולד בודדה ומצצה אותה לאיטה.
גל התרכז אך ורק בכביש , והוא לא רצה לעשות שום טעות שתגרום לו לעשות תאונה. אביטל שתתה את משקה השוקו שקנתה לעצמה בתחנת הדלק.
" אביטל , בבקשה ממך , לא ללכלך את הפיג'ו בבקשה. קניתי אותה רק בשנת תשע"ז." ביקש גל בקול רם. אביטל הסתפקה רק בהנהון מהיר ואחר כך היא המשיכה לאכול קליק בהנאה מרובה.
" בסדר, גל . עוד כמה זמן אנו מגיעים לבית? אני לא יכולה כבר! כואב לי הכול. אני אהיה ירוקה עוד מעט . בא לי להקיא!" שאלה אביטל בחוסר סבלנות ניכר.
" סבלנות לא קונים בשום מכולת או בחנות. עוד חצי שעה – שעה גג, אנחנו נמצאים בבית." ענה גל באדישות והביט באביטל במבט בוחן.
*
בבית משפחת תבורי המורחבת , אירגנו בני המשפחה מסיבת הפתעה לרגל יום הולדתו השלושים של גל תבורי. הינומה וצחורית כתבו על כרטיסי ברכה יוקרתיים ברכות בטושים צבעוניים. עלמה ותמה הלכו לקניון 'עיר הימים' לקנות בלוני הליום בצורת לבבות. הנייד של הינומה צלצל. היא ענתה , אלו היו עלמה ותמה שעדיין לא שבו מהקניון.
" הלו?" היא ענתה בקול עדין. היא פחדה להגיד מילה אחת מיותרת . " קניתן בלוני הליום בצורת לבבות?" שאלה הינומה בנימה עניינית.
" לא , המוכרת אמרה שבלוני ההליום בצורת הלבבות חסר במלאי. היא הוסיפה שהיא לא יודעת מתי מלאי חדש. היא תנסה להזמין מחר." ענתה עלמה בקול מעונן.
" טוב. אז תקחי בלונים רגילים. תודה , נתראה בבית." חתמה הינומה ושיחת הטלפון התנתקה.
" נו? הן בסוף הצליחו לקנות בלוני הליום בצורת לבבות? אם לא , אז היית אומרת לה שהיא תקנה בלונים רגילים , מה ענית לה?" שאלה צחורית בעניין.
" אמרתי לה שתקנה בלונים רגילים וזהו!" מיהרה הינומה לענות.
בדיוק באותו הרגע עלמה ותמה שבו מקניון ' עיר –ימים' שבנתניה. הן קנו חבילת בלונים צבעוניים. " שלום! בסוף מצאנו חבילת בלונים וקנינו. אוח , אני לא אוהבת לקנות בקניון 'עיר ימים' של נתניה. היו הרבה אנשים שבאו לקנות צעצועים לילדים או לנכדים בסניף 'הפנינג' שבקומה העליונה." ענתה תמה בעייפות. עלמה נאנחה אנחה עמוקה וארוכה.
" למה לקח לכן הרבה זמן לקנות חבילת בלונים? השעה היא רבע לשש , או , הפלאפון! הלו? גל? אתם עוד עשר דקות כאן בבית, אני מחכה לכם בקוצר רוח. טוב , נתראה בבית. ביי , גלגול ." אמרה צחורית בהתלהבות.
" מה , הוא בדרך? מהר , מהר! שכל אחת תיקח כמה בלונים ותנפח אותם כמה שיותר מהר. שלא יגלה שאנחנו עושות לו מסיבת הפתעה!" התעוררה חן-לי פתאום.
הינומה וצחורית נפחו את הבלונים במהירות האפשרית. טובאל , לינור ורימון קמו רק בשעה שש וחצי. הן ראו כי הפסידו את כל ההכנות האחרונות לקראת יום הולדתו השלושים של אחיהן הבכור.
פעמון הדלת הקפיץ אותן מבהלה. אלו היו גל ואביטל , אביטל רצה לשירותים במהירות. היא הקיאה את כל מה שהיא אכלה ולפתע ראתה שחור והתעלפה. לינור הלכה לקרוא לה והיא מצאה אותה מעולפת בחדר השירותים. " גל! אביטל הקיאה והתעלפה , מה לעשות? לקרוא לרופא? " קראה לינור בבהלה והזעיקה את גל.
" מה קרה לה? היא התעלפה , זה הכול. היי! תתעוררי! תגיבי! הנה היא מתחילה להתעורר לאט לאט." אמר גל במהירות. אביטל פקחה את עינייה בזהירות , היא הביטה בהם בסנוור.
" למה אני ככה? אני לא מרגישה טוב, גל." הוא הושיט לה את ידו ועזר לה להתרומם. גל הביט בה בדאגה.
גל ואביטל התקדמו לעבר הסלון , אביטל הלכה בקושי רב לאחר שהיא התעלפה. כל האורות בבית משפחת תבורי המורחבת כבו וגל צעד לעבר הסלון והוא נתקע בהינומה. לפתע הוא שמע קול של מישהו צועק " הפתעה!"
" אימאל'ה , מה זה היה?" צרח גל באיימה. כל בני משפחתו היו נוכחים ואפילו אימו ואביו.
" מסיבת יום הולדת בהפתעה , יום הולדת שמח גל תבורי!" אמרה הינומה בשמחה. גל התבונן בה בהלם גמור, הוא לא ידע מה לומר.
" אתם עשיתם לי יום הולדת בהפתעה? הו, כל כך משמח אותי. תודה על ההפתעה שעשיתם לי? וואו, אני לא מאמין! רגע, שנייה אתן לא שכחתן שיש לי יום הולדת בה' באייר, בדיוק ביום ההעצמאות של ישראל." קרא גל באושר. דמעות של התרגשות עמדו בעיניו.
" העונג כולו שלנו. אתה לא צריך להודות לנו. הכול באהבה." שמחה הינומה.
" וואו, פשוט תודה. עשיתן לי את היום! אני מאושר! ממש תודה על הכול. באמת זאת היתה הפתעה . לא ציפיתי!" אמר גל בהפתעה , מנסה לעכל את שהתרחש לפני מספר דקות.
לינור לקחה את אביטל לשירותים והראתה את ערכת בדיקת ההיריון. אביטל הביטה בה במבוכה. " בשביל מה הבאת אותי לפה?" שאלה אותה אביטל בחוסר נוחיות.
" בשביל לבדוק אם את בהיריון, קדימה! בואי נבדוק !" זרזה אותה לינור. אביטל הביטה בערכת בדיקת ההיריון בחשש רב. היא בדקה והיא ראתה שני קווים ארוכים וברורים.
" אביטל , את בהיריון!" קראה לינור בשמחה. אביטל הביטה בה בחשש ולא הוסיפה לחייך אליה.
" אני בהיריון? וואו, לא יכול להיות . בטח הטעית אותי , לינור!" קראה אביטל באכזבה. חיוכה של לינור נמוג מפניה.
" מה תגידי לגל? תגלי לו שאת בהיריון? מעניין מה יש לך! איזו סקרנות!" קראה לינור ברשמיות.
" לא , לא! אני לא אגלה לגל עד שאני אדע מהו מין העובר. זה נפל עליי ככה , בהפתעה! תבטיחי לי לינור, שאת לא תגלי לאף אחד." קראה אביטל בפחד. לינור נתנה בה מבט מוזר.
" טוב , בואי נחזור אל המסיבה. לא אוכל לשמור בסוד לנצח שאת בהיריון. יש לו זכות לדעת. הרי הוא אחי. הוא ידע מתישהו שאת מסתירה סוד כלשהו. בכל אופן , אני מעוניינת לבוא איתך לבדיקת אולטרסאונד, לבדוק אם באמת את בהיריון והאם העובר בסדר?" אמרה לינור בהרהור והשתיים עזבו את חדר השירותים.
תגובות (0)