ריקנות מלאה
הוא אוחז בראשו בין שתי ידיו, חייו כל כך חסרי משמעות, כמו גרגר חול על שפת האוקינוס.
המשמעות לחייו היא כלום, ויום אחד, מוקדם יותר ממאוחר, חייו יעלמו כלא היו, בין עוד כל אותם הנשמות חסרי המשמעות אשר מסתובבות בעולם כמו הוא שלהם והם השליטים עליו, אך הם, כולם, שום דבר. ללא משמעות, ללא חיים שאחרי.
אנשים ללא כבוד, ללא מצבה, ללא זיכרון. יום יבוא ושום דבר וכלום היו הזכרונות היחידים הנותרים מהם. יום אחד הם יהפכו לכלום גדול יותר משהם עכשיו.
וכל פעם שהוא בכה, כל פעם שהוא התייאש, כל פעם שהוא אמר "די! זה לא שווה יותר. מה הטעם? מה הטעם?" לא היה לזה שום משמעות. לשום דבר אין משמעות עבורו.
וכשהגבול בין המציאות והדמיון הטשטש בפעם המליון, הוא דימם רק כדי לוודא שהוא עדיין חיי. הוא פשוט לא רוצה להמשיך לנשום את האוויר הזה. הוא התייאש מחוסר המשמעות. הוא החל לקבל את חוסר העולם, החל לקבל את הריקנות שתבוא לאחר הסוף.
וברגע זה הוא רצה כל כך להאמין בעולם שאחרי זה. רצה כלכך להאמין בכל דבר, משהו. כל דבר היה יותר טוב מהריקנות האמיתית שמחכה לו בקצה השביל.
ולמרות שידע שזה הוא סופו וזה הדבר היחיד שמחכה לו, ריקנות, הוא רצה להאמין. רק להאמין, במשהו אחר, לא בהכרח יותר טוב, רק… אחר.
תגובות (9)
שחר יקירה. ככותבת ותיקה, אני מצפה ממך לרמה גבוהה יותר של עברית. לא, אין הכוונה למשלב הלשוני (יש כבוד), אלא לדקדוק, תחביר ופיסוק.
לגבי התוכן, הוא סוחף ומעורר הזדהות.
עברית:
"בין (עוד) כל אותן הנשמות חסרות המשמעות": המילה 'עוד' מיותרת, 'אותן' בנקבה (נשמות), 'חסרות' כנ"ל.
"שמסתובבות בעולם", ללא 'אשר' שבאה לפני כינויי גוף.
"כאילו היה שלהם", במקום "כמו הוא".
"שום דבר וכלום [י]היו הזכרונות", כנראה טעות הקלדה.
"גדול יותר מאשר הם עכשיו", הפעם עם המילה 'אשר'.
"בכל פעם ש…", לא "וכל פעם". אין וא"ו החיבור בתחילת משפט.
"…שבכה, התייאש או אמר…", החזרה על "בכל פעם" מיותרת.
"לא היתה לכך שום משמעות". 'היתה' בנקבה (משמעות). 'כך' מתייחס לפעולה, בעוד 'זה' מתייחס למצב או מציאות.
"כשהגבול…", ללא וא"ו בתחילת משפט.
"בין המציאות לדמיון", בין א' לבין ב'. 'והדמיון' מציב את שניהם ב-א', ללא ניגוד.
"עדיין חי", לא 'חיי'. כנראה טעות הקלדה.
"הוא לא רצה" בלשון עבר, במקום 'רוצה' בלשון הווה. כל הסיפור כתוב בלשון עבר.
"את חוסר העולם, את הריקנות". המילים 'החל לקבל' בפעם השניה – מיותרות.
"ברגע זה", לא מתחילים משפט בוא"ו החיבור!
"בעולם שאחרי זה, בכל דבר", המילים 'הוא כל-כך רצה להאמין' נאמרו כבר, אין צורך לחזור עליהם כל עוד הנושא הוא אותו הנושא.
"למרות", לא "ולמרות". שוב וא"ו החיבור. די!
"שזהו סופו" ברגע זה, או "שזה יהיה סופו" בעתיד.
המלצה: "לא בהכרח טוב יותר" במקום "יותר טוב". לא טעות, אבל נשמע יותר ספרותי.
פיסוק:
"בין שתי ידיו." נקודה במקום פסיק. לכל משפט נושא אחד.
"היא כלום. (נקודה) (ו)יום אחד…" נקודה במקום פסיק, ומחיקת וא"ו החיבור.
"חסרות המשמעות, (חסר פסיק) שמסתובבות"
"השליטים עליו." נקודה במקום פסיק.
"בכל פעם ש…"ציטוט", (פסיק לאחר סגור-ציטוט) לא היתה לכך שום משמעות".
"להאמין בעולם שאחרי זה, (פסיק, לא נקודה) בכל דבר, [ב]משהו".
"שזה יהיה סופו, (חסר פסיק) והדבר היחיד שמחכה לו [היא] ריקנות".
עוד דבר. אני בקושי מגיב, כיוון שלכתוב תגובה על קטע של שתי דקות, לוקח לי חצי שעה. קבלי זאת כמחמאה.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
stamhara1 אני מודה לך בלב שלם על כל התיקונים האלו ועל כך שהקדשת חצי שעה מזמנך בכדי להפוך אותי לכותבת טובה יותר, אני אשתדל כמרב יכולתי להשתמש בתיקונים אלו בעתיד. מה שבטוח, לעולם לא אשתמש שוב בוא"ו החיבור בתחילת משפט.
בכבוד רב, חברתך לאתר
שחר
וואו. בואי נרגיע אם השינויים.
קודם כל תעזרי לי ללמד אותן שבגוף מדבר בזמן עתיד הפועל מתחיל בא' ולא בי' ומשם נמריא אל השחקים
דרקון נודד, אני בהחלט מודעת שיש לכתוב בא' בזמן עתיד, ואם טעיתי בזאת, זו טעות מטופשת מחוסר בתשומת לב. עם זאת, עברתי על הסיפור שוב ולא מצאתי פועל בעתיד כתוב בצורה שגויה כזאת… פיספסתי משהו?
ואותם
סיפור יפה אולי גם תיקראי את הסיפורים האלה
היי =) [את בטח לא זוכרת אותי, לא נורא]
קטע קצר, יפה ועם מחשבה… אהבתי :)
ספיר! ברור שאני זוכרת אותך! התגעגעתי לאתר הזה כלכך. :)
יפה יפה. יש כישרון