ריחם של המתים.

עמדתי באמצע בית הקברות וכמעט יכולתי להריח זאת.
זה היה אותו ריח כמו תמיד או לפחות כך אני חושבת.
ריח שמופיע רק לרגע, מגיע עם משב רוח, ונעלם עם המשב הבא.
ריח מוכר ששמו עומד ממש על קצה הלשון, ואז הוא נעלם.
מן הריח שכמעט אפשר להריח, אך הוא חמקמק מידי.
הריח היה ריחם של המתים.
הוא בחלקו היה פה, ובחלקו כבר לא.