קשה לומר… מי אני
אני סחבתי את האלבום מהמדף למיטה שלי, נוגעת בפרח המצויר.
פתחתי אותו על העמוד הראשון וראיתי את עצמי: תינוקת קטנה ואדומה אם שער כהה על ההתחלה. ולמה אני לא בין התינוקות שנולדים בלונדניים וגומרים עם שער כמו שלי? חום. בתמונה השנייה היתה אימי מאושרת ועייפה מחזיקה אותי ואותו דבר בתמונה השלישית. אם הזמן התחלתי לצחוק כמו מין התמונה שאני בהלם כשסבתא הרימה אותי בפעם הראשונה או כשצחקתי ובידי נקניק ויין. לאט לאט נגמרו התמונות וסגרתי את האלבום, נאנחת. "למה אני היום לא מאושרת כמו אז?" שאלתי בפעם המאה.
תגובות (0)