קשה להיות מאושרת.

אני מתוסכלת.
מנסה להסתיר את הדמעות עם חיוך שחוק.
\'תפסיקי להיות כזאת\' אני מדברת אל האני המרגיע שלי.
כבר כמה ימים שאני ככה..
מדוכאת מבולבלת וטיפה מעוצבנת.
אוף כמה קשה להיות מאושרת.
אומרים שחיוך מעביר את העצב..
אז אני מחייכת עם שניים גדולות ומביטה במראה.
רואים בעיניים כמה רע לי.
אני עצובה וזה מוזר לי.
לא מתאים לי.
זה בא ועובר.
לכל אחד יש תקופות כאלה בחיים נכון?
כנראה שעכשיו זאת התקופה שלי.
…. האני המרגיע שלי שוב מתערב ואומר…
\'תקשיבי החיים באים והולכים.
כל שנייה שאת מבזבזת על עצב ודיכאון
זאת שנייה מבוזבזת שלא תחזור.
שנייה שיכולת בה להיות מאושרת.
אין חיים מאושרים יש רגעים יפים.
את יכולה להמשיך להיות כזאת
ממורמרת מעוצבנת ודי מעצבנת אבל אח\"כ
את תזכרי שהיית יכולה להיות מאושרת ולו לשנייה אחת.\"

\"אני אוהבת אותך האני המרגיע שלי \".