קצת מחשבות של לילה
למה אני צריכה להתחבא? למה אנחנו צריכים להתחבא?
בזמן שכולם נראים שמחים ושלמים עם עצמם, אני נאבקת עם האני הפנימי שלי.
רוצה להגיד להם מה אני באמת אבל משהו אומר לי לא לעשות את זה. אבל מה בדיוק?
אולי זאת המשפחה, שתומכת אבל לא באמת, שמשקפת משהו כזה אבל בחדרי חדרים אומרת משהו אחר.
אולי זה החברים והחברות, שלרובם לא יהיה באמת אכפת אבל יהיו כמה שכנראה לא יסתכלו עליי באותה צורה.
אולי אלה הילדים בשכבה, הילדים שעדיין חושבים שמיעוט זה קללה.
אולי זה הממשלה, שלא מראה אכפתיות אלא רק ביקורתיות.
אולי זאת התקשרות, שמציגה רק אנשים מסוג אחד ולא מסוג שני.
אולי זאת החברה שאומרת לי שמה שאני מרגישה הוא לא אמיתי.
שאומרת לי שאני טועה ולא ככה אני צריכה להיות.
מה אם יום אחד אני כן ארצה משפחה משלי. למה לאחרים מותר ולי לא?
למה לאחרים מותר ולנו לא?
נותנים מצעד וחושבים שבזה הם פטורים מהכול. מרגיש ונראה כאילו אנשים שכחו שיש לנו עדיין על מה להילחם.
תגובות (2)
וואו כמה שזה נכון ומאכזב לדעת זאת מזדהה לחלוטין!!!!
שמחה לדעת שמשיהי הזדהתה עם מה שכתבתי! :)