קפוא בחוץ ובפנים

תמיד אהבת קור, אני זוכר איך תמיד כשהסתיו היה מתקרב היית נרגשת ומחכה כל יום לרגע בו ירד גשם , אהבת שהגשם היה חזק והיית יושבת ומקשיבה לטיפות הדופקות בחלון, איך היית יוצאת החוצה ומסתובבת כשהגשם החזק היה מטפטף עלייך, היית כל כך מאושרת בתקופה הזו תמיד ראיתי אותך מחייכת, אומרים שהחורף מדכא לפעמים כי חשוך וקר בחוץ, אבל זה תמיד גרם לך להיות מאושרת כי אהבת את הקור..
איך היית סופרת חודשים ומתפללת שהקיץ הזה יעבור לך הכי מהר שיש, הקיץ זו התקופה שהכי פחות אהבת בשנה, איך היית מחכה לרגע שתוכלי ללבוש את המעיל היפה והחדש שלך ואת המגף הארוך שקנית בצבע קאמל, היית אוהבת את הצבע הזה, וביום שבו הגיע הזמן ללבוש את החצאית השחורה שמגיעה לך עד הברך עם מגף הקאמל הארוך שמכסה לך את השוק והמעיל, המעיל הזה שחיפשת בכל החנויות עד שמצאת אותו , היית כל כך יפה באותו יום וכל כך נרגשת, החיוך המדהים הזה שלך שכבש את ליבי כל פעם מחדש, המבט היפה והחודר שלך שבכל שנייה שהייתי מביט בך היה גורם ללבי לפעום בלי הפסקה, כל כך אהבתי לראות אותך מאושרת, ותמיד חיכיתי איתך לימים של החורף הזה שאראה אותך לבושה כל כך חמים ויפה, מחייכת חיוך גדול כאילו זו הפעם הראשונה שאת רואה גשם, איך היית נפעמת כל פעם מחדש ומתרגשת, גרמת לי אושר כל כך גדול שאפילו אני , הבחור הפלרטטן שאוהב את הקיץ ואת המסיבות, הייתי מחכה לרגע בו יגיע החורף והייתי רואה אותך כל כך יפה ומאושרת, כמו מתאהב בך מחדש כל פעם, איך היית אוהבת שהאף שלך נהיה קפוא ואדום והשפתיים רוטטות מהקור שבחוץ, אבל בפנים היית כל כך חמה , אני עדיין מתקשה להאמין ומקווה שלא אהבת עד כדי כך את הקור, אני מקווה שלא אהבת את הקור הזה שהורגש בכל חלק בגופך, אפילו בפנים בתוכך הכל קפא, וזה בכלל לא אמור היה לקפוא, אנחנו בחודש אוגוסט , לא היית אמורה להיות  כל כך קרה וקפואה, חם בחוץ!! איך זה ייתכן? , היום היה הגשם הראשון , אותו הגשם שהיית אוהבת ומעלה חיוך איך שהיית פוקחת עיניים ושומעת אותו בחלונך, אותו הגשם שהסב לך אושר כזה גדול, אותו גשם שהיינו סופרים ימים בשבילו , הגיע , והמעיל, מחכה שתלבשי אותו כמו החצאית, והמגף מחכה שתנעלי אותו , אך הם נשארו בארון, בארון שלא הייתי מסוגל לפתוח ולרוקן, עד היום, כל כך מוזר לי שאני אמור לעשות משהו עם הבגדים האלה שפעם היו על גופך, שפעם אהבת ללבוש , שרק חיכית ללבוש אותם…