קורות החיים שלי מבטיח לא תתאכזבו… (אמיתי)

תמיד חברים בני משפחה ומכרים שפוגשים אותי שואלים אותי מה קורה ואם הכל בסדר כרגיל תמיד אני אומר שכן מצחיק שאף אחד לא יודע את האמת האמת שאני לא באמת בסדר לא תמיד הכל טוב בעיקרון כמעט אף פעם למה? כי החיים שלי הם שורה ארוכה של נפילות חבלות עצב ודכאונות תדמיינו את עצמכם חיים את החיים שלי בתור נער שכמו כל השאר אמור לבלות להינות ללכת לבית ספר טוב אצלי זה לא ככה.. אצלי.. החיים שלי היו ככה עד גיל 13 אז התחילו כל הבעיות זה התחיל בחברים שלא באמת היו חברים אמיתיים כבר בגיל 13 התחלתי לישתות ולעשן ולמה רק כדי להיתדרדר לדברים יותר גרועים בגיל 14 ניכנסתי לעולם רע עולם של הימורים פשיעה איומים וסמים או פשוט לתאר את זה במילה אחת עולם נורא כל יום קם בבוקר ורק חושב איפה לתת את המכה הבאה עם מי אני יריב היום את מי אני ישדוד הפעם מה אני יגנוב מה אני יהרוס.. ובשאר הזמן לשבת באיזו פינה מבודדת עם אנשים שאני בקושי באמת מכיר וכל יום מחדש לעשות דבר אחד סמים זה התחיל בקטן הפריצה הראשונה אוטו קטן שמה שחיפשנו בוא היה בעיקר כסף וסיגריות ככה עברתי חצי שנה ואז עלתה המחשבה בואו נעשה משהו יותר גדול באותו יום פרצנו לדירה לקחנו כל דבר יקר ערך שהיה שם ואני אני אהבתי את זה את הריגוש הזה את העולם הזה.. עד היום שהבנתי שזה רע זה לא נכון זה היה היום שגרמתי למישהו ליסבול סתם פעם ראשונה שלחצו עליי אמרו לי לך על זה הוא קילל אותך אז תפסתי לבנה וזרקתי לו לראש ואז התחלתי להרביץ לו עד שהוא איבד הכרה ואחר כך שהוא התעורר המראה של הדם הפרצוף המפוחד המילים בבקשה דיי סליחה.. כמעט התפרקתי כשהבנתי מה עשיתי ברחתי משם ומה שעברה לי בראש זאת רק המחשבה דיי לא עוד נימאס לי אבל זה לא ניגמר שם כי מה אני הייתי בסך הכל עוד ילד שמנסה להרשים אנשים שלא באמת אכפת להם להראות שהוא גבר ולאט לאט ניהיתי קר בן אדם בלי רגש בן אדם שרק מחפש את הריגוש של העולם הזה עולם נורא.. עברתי עוד הרבה חוויות דומות חוויות הן לא תמיד דבר טוב במיוחד לא כאלה כי הן היו חוויות של פשע רוע מכות ותקיפות לחינם.. אז מה אני בסך הכל הייתי עוד ילד קטן שלא חשב.. עד היום שעצרו אותי פעם ראשונה כששוב פרצתי לרכב סתם כי היה לי בא.. ואיפה היו החברים שכלכך רציתי שיקבלו אותי שכלכך סמכתי עליהם שרבתי עם אמא שלי הבן אדם היחיד בחיים שלי שתמיד תמך בי אמא שלי.. שבאותו יום הייתה פעם ראשונה שראיתי אותה בוכה שלקחו ממני טביעות אצבעות בתחנת משטרה..  והחברים ההם הם נעלמו ברחו כאילו בלעה אותם האדמה למה? באותו יום הבנתי שהם אף פעם באמת לא היו חברים שלי הם היו האנשים שעשיתי את העבודה השחורה בשבילם אותם חברים שרק ניסיתי להרשים ובערך באותו זמן משהו אחר קרה.. יצאתי מהחיים האלה המשכתי הלאה בדרך הישר הכל ניגמר כשבערך הייתי בן 15.. מדהים הא ילד שעבר כלכך הרבה בגיל כלכך צעיר הכל ניגמר בגלל היום שפגשתי אותה.. אותה אחת שעד היום רק ידידה.. זה היה מדהים כי בחמות דקות או פחות היתאהבתי בה אבל לא ידעתי מה להגיד לה.. עד שבא היום שמישהו אחר נגע בליבה נישברתי בכיתי אחרי כל מה שעברתי אחרי שניהיתי הבן אדם הקר שהייתי היא העירה בלב נקודה והוא זה שעד היום איתה זה שכיבה אותה הוא שלקח לי את הסיבה היחידה להמשיך להילחם להמשיך בדרך שעברתי עברו חודשים של סבל עד הרגע שאזרתי אומץ ואמרתי לה שאני אוהב אותה.. אבל קיבלתי תגובה שלא ציפיתי לה תגובה של כעס אכזבה כי אחרי הכל אני כמו אחיה כבר כמעט חצי שנה.. באותו יום היא התרחקה ממני זה היה נורא.. חודש שהיא לא דיברה איתי עד היום שהיא אמרה לי שהיא התגעגע.. אבל זה כבר היה מאוחר מידי משהו נורא אחר כבר קרה כי המשכתי שוב עם הדבר הכי נורא שעשיתי אי פעם.. הסמים.. ולא ידעתי איך להגיד לה פשוט שמחתי חיבקתי אותה הזלתי דמעה אבל משהו בי השתנה כי אולי אתם חושבים על סמים קלים כמו מריחואנה.. אבל לא האמת שהיא כבר כמעט לא השפיעה על ההרגשה הנוראה כי איתה הרגשתי עוד יותר רע.. אי פעם שמעתם על הסמים נייס גאי וקוקאין אז כן זאת הייתה התשובה ילד בן 15 שמכור לסמים קשים מאותה תקופה למשך עוד שנה.. עברתי תקופה קשה של נדודי שינה פחד מכל דבר ןהכי גרוע אי תחושת רגש בעיקר אהבה עברה בי רק שנאה על היום שניתפסתי וניכנסתי למעצר בית לכמעט חצי שנה.. והכי נורא.. אחרי שבוע של מעצר אותה אחת אותי כבר שכחה חצי שנה שלא דיברנו עד בערך חודש אחרי סיום המעצר שהיא שוב אמרה שהתגעגע אולי אתם חושבים שלא הייתי צריך לחזור איתה לקשר אבל שוב אחרי כל הזמו הזה אני עדיין אוהב אותה ובמשך חצי שנה רק דמיינתי את הפנים שלה את החיוך שלה ואת הריח הכלכך מתוק שלה.. מה לעשות אלה החיים שלי חיים של סבל ופה זה לא ניגמר כי אחרי הכל הגעתי כבר לגיל 16 ממאיזושהי סיבה אני עדיין אוהב אותה ורוצה רק להיות איתה אבל שוב הרגש הנורא הזה לאהוב אותה אבל היא היא מאוהבת במישהו אחר מישהו שכל היום רק רב איתה ואני מהצד חושב לי מה את מוצאת בו כי אחרי כל פעם שהוא פוגע בה אני זה ששם לתת לה כתף לבכות עליה לנחם אותה להיות שם בשבילה ובכל פעם מחדש היא חוזרת אליו כמו ילדה מאוהבת וסתומה שלא מבינה שהוא רע לה ומתפלל ליום שהיא תבין שאחרי הכל אני זה שתמיד היה שם בשבילה תמך בה ועזר לה בכל מה שקרה.. ואף פעם לא סיפר לה את האמת על החיים שלו כי תמיד שראיתי אותה כל העצב כל הרע הכל דאך ונעלם וכל פעם מחדש אני שואל אותה מה קרה עם כל הבעיות האישיות שלי אני קודם חושב עליה ולמה רע לה איך אוכל לעזור לה ותמיד רק להיות שם בשבילה אבל מה לעשות אחרי הכל אני כמו אח בשבילה רם היא רק הייתה יודעת את האמת ומרגישה ככה בחזרה.. אולי יום אחד זה יקרה אבל עד אז ניסבול בשקט נסתום ותמיד ניתן יד לעזרה כי אחרי הכל אני אוהב אותה…