קורותיה של בינקה ומישקה.

בינקה היא החתולה שלי. כשאני הייתי בת כמה חודשים, אבא שלי פגע בה עם אוטו. אני הייתי בפנים. ההורים שלי הכניסו אותה לארגז ונסענו לוטרינר. אמא שלי אומרת, שכשהיא היתה בארגז הבטתי בה כל הזמן. והיא גם אמרה, שהיה ברור לה שזאת אהבה ממבט ראשון. אבל, הוהרים שלי רצו להרדים אותה. הוטרינר אמר, שאם נטפל בה בצורה כזאת או אחרת, אבל לפי ההוראות שלו, היא תחיה. במשך זמן מה היא היתה בארגז בחדר עם חושך. כשיצאה, עד היום, יש לה דלקת בעין. אבל היא עדיין כמו אחותי. וזאת אכן היתה אהבה ממבט ראשון.
____________________________________________________________________

מישקה יותר צעירה. אני הייתי בת חמש כשאמא שלי נסעה באוטו, וראתה גוש פרווה של הכביש. היא עצרה את המכונית, ורצה להרים את הגוש, שהסתבר כחתולה בת שנה. היו לה שתפי דם בעייניים וכו'. היא היתה עוד יונקת. היא היתה סגורה בחדר אמבטיה. פעמיים או ארבע ביום, הינו נותנים לה חלב בבקבוק, וטונה עם חמאה היתי נותנת לה את כל הדברים האלה. ובגלל זה היא מאד אוהבת אותי, כמו אמא. היום, היא כבר בוגרת. היא קצת משוגעת. והיא שורטת את כולם חוץ ממני. (אני רגילה לשריטות ככה שהיא לא ריגשה אותי. בבית קוראים לי "אשת החתולים" בגלל שאני מסתדרת עם כל חתול, וכל החתולים אוהבים אותי.) בגל שאני היחידה שלא פוחדת ממנה, היא טובה אליי ועדינה.

____________________________________________________________________

וזהו.