קורבן שלך

היא אומרת לי,
"היית קורבן"

היא מאמינה לי שאני מדברת עליו ,
על מה שהוא עשה לי.
צד שבי רוצה להאמין שזה לא בגלל הכסף שתקבל ממני אחרי .
היא אומרת לי "שאני בסדר".
היא נתנה לאהבה שלנו שם ,
"אלימות נפשית ורגשית"
ואני.
אני יושבת על הספה ,מביטה בקיר ,נותנת למילים שלה לגעת בי.
נותנת להגדרה הזאת לנחות.
ולאפיין אותנו ,אותך ואותי.
מרגישה שעוד משהו שמת,ומשתחרר באותה עונה..
לשחרר אותך זה הדבר הכי קשה שעלי לעשות,
לתת לעצמי חופש ממנו דורש ממני כל כך הרבה.
שש שנים,
שש שנים שנתתי לך הכל,
נתתי לעצמי להיות קורבן.
קורבן..המילה הזאת מעלה בי חלחלה.
כל חיי כל דבר היה מתחיל ונגמר בך,ועכשיו מה עלי לעשות ?
איך משחררים ?איך מרעיבים את המפלצת שיצרת בתוכי?
היא אומרת לי ישלנו עוד תהליך ארוך ביחד
ואני .
אני רק בוכה
ומוכנה לתת לה להכיר אותי
את כל השדים שיצרת
את כל מה שאי פעם לא סיפרתי.
"אותנו."