קופסא ריקה

קופסא סגורה הייתה מונחת על מפתן הבית בקצה הרחוב. הזקן שגר בבית התעורר לפנות בוקר, כשחשב ששמע רעש כלשהוא מחוץ לביתו. הוא פתח את דלת ביתו אבל פרט לקופסא שהייתה מונחת לרגליו לא נראה איש ולא נשמע שום רעש . שאר הרחוב כולו ישן כשהשמש לא הראתה כוונה להתעורר עדיין. הוא הביט בחשדנות בקופסא אבל כשהרים אותה היא הייתה קלה כמו קופסא של קרטון ריקה. לאחר שהניח אותה על השולחן בפינת האוכל שלו הוא פתח אותה בזהירות: זו אכן הייתה קופסא, קופסאת נעליים ריקה שצופתה בבד כלשהו. בתחתית הקופסא הוא מצא דף מקופל .הוא פרש את הדף וקרא בתימהון את תוכנו שהיה כתוב בדיו בכתב יד צפוף: אם אתה קורא מכתב זה, דע כי מישהו בחר אותך. עליך להמשיך את המסורת באופן הבא במדויק :שים בתוך הקופסא יחד עם מכתב זה משהו משלך אינך זקוק לו עוד אך אף אחד אחר מלבדך לא יודע שהוא שלך, והעבר אותה הלאה למי שברצונך , בלי שהוא יידע שזה ממך. כך מסורת זו תוכל להשתמר ולשמר את זיכרונותיך. הזקן גירד בראשו ומלמל לעצמו:"מה השטויות האלו? מי שם לי את זה בכלל?" הוא סגר את הקופסא והכין לעצמו תה חם. מאוחר יותר, כשישב במרפסת ביתו ולגם מהתה, הוא הביט ברחוב השומם ותהה מי יכול היה לשלוח לו את הקופסא. לא עלה לו שם מיוחד בראשו, אבל המכתב עדיין הטריד את שלוותו אבל בצורה שונה: מה יש לו שאינו צריך עוד ושהוא יכול להעביר ושרק הוא יודע על קיומו? הוא הרהר בנושא זה עוד זמן מה עד שנרדם שוב. אחרי תנומה קצרה הוא התעורר והחל להסתובב חסר מנוחה בבית, תוהה מה עליו לעשות. לבסוף הוא החליט מה לשים בקופסא, סגר אותה בזהירות וחיכה שוב לרדת הלילה שיוכל למסור אותה הלאה.