צדק או אמת?!

העולם שלנו מלא ביצורים מסובכים. בנו, בבני האדם.
כל אדם רואה, חש ומרגיש אחרת. כל אחד בטוח שהוא הצודק. ואם מסתכלים יותר לעומק, רואים שבכל אחד יש כמה קולות שבטוחים שהם הצודקים.
כל אחד מלא שאיפות, תאוות וצרכים. כאשר בכל פעם כל אחד מהם מקבל את מבוקשו אחרי שהוא מנצח את האחרים.
כל אחד בטוח שהוא הצודק כי לכל אחד יש דבר שהוא צריך, דבר שהוא נועד לצרוך אותו. וכאשר דבר זה לא ניתן לו, הוא עומד מול שני אפשרויות: להילחם או להיכנע.
יש לו חוש הישרדותי והוא מרגיש שהוא בוער מרוב הצורך, הוא לא מסוגל לבחור באפשרות השלישית: לוותר לאחר. לעשות איתו הסכם שבפעם הבאה הוא זה שיקבל.

נשמע מסובך עד עכשיו? אהה?

יש חוקים מסויימים, חוקים שהם הקו האדום. האם יצא למישהו אי פעם לתהות האם הם הצודקים? הלא גם הם באים מצורך מסויים, בדיוק כמו השאר.
נכון, זה נראה הגיוני, זה נראה ברור שככה זה אמור להיות. אבל אם ייצא לך לחשוב קצת מעבר, זה יהפוך אותך למבולבל.

יש דבר אחד שלא הופך אותי למבולבלת. דבר אחד קטן שמחזיק אותי. הידיעה שלא אחליט בשביל אף אחד כלום. אני לא אחליט בשביל אף אדם אם מגיע לו למות או לקבל מליון דולר. אותו אדם יחליט בעצמו, הוא יעשה מעשה שיגרום לו לבחור באחד משני המצבים הללו. הרי אני בקושי יודעת להחליט לעצמי שיש לי מיליון קולות בראש, ועד שאצליח להגיע למצב כזה אני בטוחה שאהפוך למשהו הרבה יותר מושלם מבן אדם.