צבעי עולם.
אם הייתי יכולה הייתי צובעת את השמיים.
הייתי מהלכת על עננים סגולים ומרחפת בשמיים עשויים קטיפה ירוקה בצבע הנושק מעט לטורקיז.
אם הייתי יכולה הייתי צובעת את הים.
הייתי שוחה במים כסופים ודורכת על חול כחול. הייתי פוגשת בדגיגים צהובים זוהרים כמרקר ובצבעי תכלת בוהק.
אם הייתי יכולה הייתי צובעת את האדמה. הייתי צועדת על אדמה לבנה ומגדלת פרחים וצמחים שכולם כתומים, שחורים וזהובים.
אם הייתי יכולה הייתי צובעת את המזג האוויר. הייתי מרגישה את צבעו החם אדום של הגשם מטפטף עליי, והייתי צובעת את השמש בורוד.
אם הייתי יכולה הייתי מגוונת את העולם, לא מותירה דבר פעמיים.
אבל אם הייתי יכולה הייתי מחזירה כל דבר לקדמותו.
את השמיים לכחול, העננים ללבן, את הים לצבע טורקיז כחול עז, את החול בצבע צהוב- חום עדין, ואת הדגים בצבע זהב וכסף מבריק.
הייתי מחזירה את האדמה לצבע חום אדום עז, ואת הפרחים והצמחים לירוק ולשאר צבעי העולם התוססים.
הייתי מחזירה את הגשם לצבע המים, הייתי מחזירה את השמש לצבעה הצהוב החם.
כי כל דבר בכוונה נברא כך. זהו טבעו, היופי של הטבע, וכך הוא יישאר.
כנראה שהכל תמיד יחזור לקדמותו, כי כשזה פשוט הכל פשוט.
הכי יפה כפי שהוא.
תגובות (2)
יפה!
תודה, חחח