פשוט עייף לי
מכירים את השאלות האלו כמו "אתה יכול להפוך לאיזו חיה שאתה רוצה *אבל* כל אתה תחווה כל חייך עצירות קשה שלעולם לא תירפא" ?
כן השאלות האלו שיש בהן משהו טוב ואז משהו ממש רע. לפעמים יותר ולפעמים פחות.
אז כך, יצא לי לחשוב על זה מאות ואלפי פעמים ואני חושבת שדווקא די נחמד להיות משוגע.
בקטע של "לא מגיב לעולם" בגלל שהוא סגור בתוך הראש של עצמו.
גורם לך לתהות אם באמת יש עולם הבא או האם התודעה שלנו נשמרת.
שמע אחרי שנים של ניסיון בחיים, אנו מגיעים למקום נפלא?
או עוד מלחמה שמחכה לגיבורים ולגיבורות שלה?
בכל אופן, להיות משוגעת די מתאים לי.
אם אני אנשק מישהו או מישהי ברחוב- סליחה, היא חולה נפשית, זו לא אשמתה.
אם אני אתלבש ממש מוזר, אבל מוזר מגניב, בסגנון משוגע כזה, תמיד יהיה לי תירוץ.
בנוסף, אין לימודים מה שאומר שאין לחץ.
אני אוכל לעשות מה שאני רוצה ויש תירוץ. ואם נמאס לאנשים ממני? עוד יותר טוב!
שיזרקו אותי לבית משוגעים ושם יהיה לי שקט ושלווה בתוך הראש שלי.
"את יכולה להמציא עולמות ויקומים שלמים, ליצור כאוס ונפלאות, אך את משוגעת". כן, הייתי לוחצת על הכפתור הזה.
אל תבינו לא נכון, אני אוהבת מאוד לימודים, חברים, חיים, הנאות ואת הרגעים הפשוטים שיש לנו.
אבל חברות, אני. לא. יכולה. יותר.
כמה לחץ עוד אפשר?
כן, כן… זה נגמר בסופו של דבר.
אבל אחרי שהלחץ של היסודי מסתיים, מגיע לחץ גדול יותר שנקרא "תיכון".
ואחריו, מגיעה האוניברסיטה ולפניה, מגיע הצבא.
אתם יודעים, המקום הזה שמספרים במיתוסים. רק שבמקום שהמיתוסים יהיו על טבעיים הם אמתיים לגמרי.
הצבא ב-99.9% דופק אתכם עוד לפני שאתם מודעים לכך.
לעזאזל, עכשיו אני מבזבזת עוד זמן יקר בכך שאני כותבת כאן. שווה את זה? תלוי. אני כנראה אכשל בשני המבחנים הקרובים ובנוסף אגיש באיחור עוד שתי עבודות. אבל חפיף?
אז לעניין- משוגעים.
להיות נעול בתוך הראש שלך, המחשבות והבדידות המחבקת שלך.
נשמע נחמד.
בלי לחצים מהחברה. להיות ערום, להיות מוזר, לא להיות וכן להיות.
הכל יכול לקרות בתוך הראש שלך אם הוא סגור מספיק חזק ופתוח מספיק רחב.
אוי.
עוד התאבדות.
באסה.
אלו החיים אנשים. אחת הסיבות העיקריות שאני לא מתאבדת היא כי אין לי כוח או רצון לדפוק לכל החברים והמשפחה שלי את החיים ולצלק אותם. למרות שזה ייתן להם סיבה.
כל מה שאני מחפשת זו סיבה.
סיבה להצדיק את הכול, ולא בעיית קשב טיפשית.
אנשים עם סיבה מצליחים יותר, יש להם סיבה להצליח ולא לגמור כמו אחרים בתחתית.
אנשים שמחפשים סיבה לא יצליחו עד שימצאו אותה.
לא בטוחה סיבה למה, אבל אני חושבת שהסיבה צריכה להיות סיבה למה *לא* להיות משהו ולמה להיות משהו או מישהו יותר טוב.
אין לי סיבה, אז באלי להיות משוגעת.
מצד שני, חבל על הכסף של המשפחה. עדיף להתאבד? עדיין לא.
תגובות (1)
אני אוהב אנשים ששופכים את עצמם בלי פילטרים בכתיבה