פרק 16-נקודת מבטו של רוי

אוי לא…..היא קראה את המכתב,ולמה בכלל אני שומר אותו?!.
עכשיו מי יודע מה יקרא,היא אמרה לי שהיא לא רוצה לראות אותי,אבל………לרוב זה ההפך
אני חייב להסביר לה שאני לא איתם!שאני רק מעמיד פנים שאני איתם כדי שאם הם ירצו לעשות לך משהוא רע אז אני אהיה הריאשון שאדע מזה ואני אגן עלייך בכל מחיר!
למה את לא מבינה את זה?!.
אוף,
הלואי והייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה ולגרום לה לא לראות את הפתק הזה,רציתי לספר לה על זה,אבל חשבתי לספר לה את זה בזמן המתאים,ולא בזמן כמו עכשיו.
אני אוהב אותך ניטה!,איך את לא מבינה ?!
אני בחיים לא אגרום לך צער!.
טוב,אני חייב ללכת לבית שלה ולהסביר לה את זה,טוב,משנים מסלול.
אמרתי לעצמי והתחלתי להתקדם בצעדים מהירים לכיוון הבית של ניטה.
*טוק טוק*
דפקתי על הדלת.
"רגע" שמעתי אותה אומרת בעייפות(כנראה שהיא נרדמה למספר דקות והערתי אותה) ולאחר מכן פותחת את הדלת ורואה אותי.
"מה אתה עושה כאן לע…." התחילה להגיד לי ואני התפרצתי:
"אני לא איתם!אני רק מעמיד פנים שאני איתם כדי שאם הם ירצו לעשות לך משהוא רע אז אני אהיה הריאשון שאדע מזה ואני אגן עלייך בכל מחיר!
למה את לא מבינה את זה?!.אני אוהב אותך ניטה!,איך את לא מבינה ?!
אני בחיים לא אגרום לך צער!." אמרתי לה ולאחר מכן התקרבתי ונשקתי על שפתיה הרכות,והיא ,לא התנגדה וזרמה אם זה עד שקטעתי את הנשיקה,הסתכלתי על עיניה ושאלתי אותה בקול רגוע:
"אני נראה לך כמו בן אדם רע שעומד לפגוע בך?,רק תעני לי בכנות"
"לא" היא ענתה לי בעודה מסתכלת על עיני.
"אני מצטער שלא סיפרתי לך על זה מקודם" אמרתי לה בקול נעים.
"לא,אני מצטערת על זה שצעקתי עליך מקודם,זה פשוט לא היה בסדר מבחנתי" היא אמרה לי.