פרק ראשון
פרק ראשון :
תמיד הייתי הכי יפה, הכי מקובלת והכי חכמה.
תמיד ידעתי שיש בי משהו מיוחד, משהו שאין לכל אחת.
אז איך הכל התחיל ?
הכל התחיל כשהוריי החליטו להתגרש, הייתי בת 12, אבי נהג לשתף אותי בכל צעד בתהליך הגירושים, משהו שמאוד משפיע על ילדה, ילדה בת 12.
"זוהר אני צריך לספר לך משהו" הוא אמר, "אוקיי, מה?" עניתי, "אמא שלך רוצה להתגרש, החלטתי לשתף אותך קודם לפני שאספר לאחים שלך כי את הגדולה,
אני לא רוצה שתחשבי שזה בגללך חלילה, כי זה קשור רק אליי ולאמא שלך. "
עמדתי מולו בלי מילים, ופשוט הנהנתי בחיוב.
עברו להם כמה חודשים וזה המשיך להתקדם, הגירושים מרגע לרגע נהיו אמיתיים יותר, הריבים נהיו חזקים יותר, הצעקות המשיכו לצרוב באמצע הלילה, והסיוטים
התגברו מרגע לרגע.
אחיי לא היו מודעים למצב ולא הפסיקו השאלות של "למה הם רבים כל כך הרבה" , "מה את יודעת ואת לא מספרת לנו".
זה מייאש, לדעת דבר כזה ולא להגיד דבר.
הגירושים של הוריי התקיימו אחריי שנה בסופו של דבר, הם הושיבו אותנו לשיחה כל המשפחה כדי לספר על הפרידה,
"אנחנו רוצים לספר לכם משהו, זה אולי יהיה קשה, אבל זה לטובה, אנחנו מתגרשים" אמרו הוריי, וכמו טיפשה, במקום לצאת האחות הבוגרת, צחקתי לכולם בפרצוף,
אולי מהכחשה, אולי מחוסר מודעות, עד היום אין תשובה מוחשית ללמה הגבתי ככה.
אחיי לקחו את הבשורה באופן קשה, הקטן מבניהם אפילו יצא בריצה כי לא היה מסוגל להכיל את הבשורה.
פה הסיפור של החיים שלי מתחיל.
תגובות (0)