פרס נובל
אולי לא הייתי צריכה להקשיב למילים שלך, שליטפו אותי כמו הרוח שמעל הים. אבל הקשבתי. ולהגיד את האמת, די נהניתי, אפילו שאני שונאת את הקיץ. אולי הייתי צריכה להקשיב לחושים שלי, שמאותתים לי כל פעם מחדש להתרחק מסכנות. אבל התקרבתי. כמו להתקרב אל תהום עמוקה, שחורה באופן מפתיע, עם ריח של שדה פרחים ותקווה ליפול על אחד כזה.
אפשר להגיד שאתה סם ממכר, אבל לא אגיד זאת. לא מגיע לך להתהדר בתואר המפוקפק הזה. אפילו טריפ צבעוני לא נתת לי כאות הצטרפות למועדון החברים המצומצם שלך, רק עטפת לי את העולם בצלופן שחור, יותר שחור מהצבע שרואים כשעוצמים את העיניים. פלוס תוספת כאבי ראש לא קטנה בכל חודש.
אני מודה, זו הייתה טעות להרים את הרגל ולקוות שתתפוס אותו בקצה התהום העמוקה של החיים שלך; אתה בעצמך לא הצלחת להישאר יציב. אבל הרמתי את הרגל, ונפלתי. הפעם ברצון. ולא התאמצת לשחק את עצמך מנסה לעזור לי.
לא נורא, עכשיו שנינו בתוך המערבולת שיצרת, בים החמים והקיצי של המילים שלך, עם ריח של ורדים.
אולי לא הייתי צריכה ללכת אחרי הלב שלי, אבל אני לא אצליח לחיות בלעדיו. ואתה לקחת אותו, אפילו שהוא לא יקר במיוחד ובמצב משומש.
תודה, אני מקווה שאת פרס הבן זונה של השנה אתה תקבל בטקס שישודר בערוץ E! עם כל הטראש של קים קרדשיאן. אולי כך תזכור שאתה זבל. אבל אל תטרח לזכור להודות לי על מקומך בפסגת האפסים, כי אני אעמוד לידך, ואקטוף בבירור את פרס המטומטמת של העשור.
תגובות (2)
אני חייבת לכתוב שאת מדהימה!
התיאורים שלך נהדרים ואת כותבת בכזו פשטות ואדישות שמשרה רוגע, אבל מצד שני, דוקרת בכל המקומות הנכונים. יש לך כישרון אדיר ומאד הזדהיתי עם הטקסט.
+5
תודה!