פריקה (עדיף שלא תקראו ולא תגיבו תודה . )

אוף … באתי את האמת לפה רק בשביל לפרוק

אני יודעת שאולי זה ישמע קיטשי והשנה רק התחילה אבל אני מרגישה ריקנית , אני מקדישה יותר מדי זמן ללימודים , אני כבר לא שמה לב למה שאני עושה , אתמול שבתי שעתיים וחצי ואפילו יותר רק בשביל 6 שאלות במדעים , ואז עשיתי עוד שיעורים בספרות בהיסטוריה במטמתיקה וזה גם לא נגמר בערבית .

אולי זה ישמע לכם קצת מופרח , אבל זה לא מתאים בשביל באד גירל לשעבר , אני לא רגילה לשבת על כאלו דברים , אני לא רגילה לעשות כל כך הרבה שיעורים , אני לא רגילה להישתתף כל כך הרבה בשיעורים ועוד במטמתיקה ומדעים .

אני מרגישה את העומס שעומד מעליי , אני מרגישה את עצמי נעלמת , נבלעת , לא שמה לב למה שאני עושה .
אני מרגישה ריקנית , זה היום השלישי או הרביעי שאני לא מדברת עם אמא שלי , וזה קשה , במיוחד ביום כיפור , אני בטוחה שלא נשלים ואני לא רוצה בזה .

אני לא נפגשת עם חברות כבר , בכלל
שנה שעברה נפגשנו כמעט כל יום , חגגנו ימי הולדת , כל יום שהיה איזה משו היינו מתחברות ולא עוצרות לרגע את ההיתכתבות בוואצאפ , יוצאות כל יום ביחד , מדברות שעות בטלפון ,
חולקות דעות , ביאוסים , חששות ופחדים ביחד .

אז היו לי יותר חברים , אני היתלהבתי כל כך מהעלייה לחטיבה שלא שמתי לב למהשאני עושה , לא הייתי ריקנית אז , היתמלאתי רק בכעס , בהאשמה , בנקמה

היום כשאני עוברת במסדרון אני נבלעת ,
אני לא המרכז שהייתי ,
אני לא מרגישה את עצמי בחמולה (עזבו )
אני לא רואה את עצמי כמו אז , צוחקת עם כולם על דברים שהם אפילו לא מצחיקים , שעכשיו אני מתביישת בהם , אני לא רואה את עצמי כל כך מתחברת ,
אני שומרת מרחק , אני יודעת טוב מאוד את ההרגשה של הלהיפגע , גם אם זה בקטע רומנטי , אני לא רואה בנים בחיי , באמת , ספגתי יותר מדי , אפעם זה לא הגיע לי ,
אני זוכרת איך הילדה החדשה שאלה אם היה לי חבר , ועניתי לה בתשובה מוחלטת בלא .
והיא היתפעלה , אמרה שזה לא יכול להיות , שאני מסתדרת עם בנים כל כך טוב , שכולם חברים שלי בכיתה , ואפעם לא היה לי חבר , היא שיתפה אותי שגמלה , סוף סוף חברה אחת שלא היה לה חבר , שיכולה להיזדהות אותי
אתם יודעים מה אני מסתכלת על בנות שהיה להן חבר , באמת ילדות שמי יודע איך ולמה
אני מודה הן ניראות פחות ממני , אבל אולי האופי , זה מה שמנצח .
ואולי את האופי שלי לא אוהבים , ואני מודה , יש בי את החלק הביצי , אני מנסה להיפתר מהעבר , אבל הוא רודף אותי בכל יום .
אני נזכרת בדברים , שעכשיו אני מתביישת בכלל שהם צצים לי בזכרונות , אני מרגישה איך זה לחיות את העבר , אבל אני לא קולטת שאני בעתיד
וכן חבר , אני מודה היה לי נחמד אם מישו היה שם בשבילי שאני צריכה , רק לחשוב איזו טעות עשיתי רק על זה שהייתי מגעילה , שהיתנהגתי מגעיל , לא הייתי צריכה לעשות את זה אני מודה .

ושוב פעם זה חוזר , ואני כבר לא יכולה יותר , קשה לנשום , קשה לשים את היד על הדופק , לחשוב שאינלי באמת מישו שאני יוכל לפרוק את כל העצבים שלי , מישו שיתמוך בי , ואני יודעת שיש חברות , אני מודעת לזה , אבל לא תמיד ישלהן זמן , כמו שלי אין אלייהן .
ולפעמים זה כיף לקבל חיבוק בבוקר , אבל אפעם לא חוויתי את זה ממישו אחר , ואני שונאת לתת חיבוקים בבוקר

תמיד חלמתי שיהיה לי מישו , אני זוכרת איך הבטחתי לעצמי איך לא להיתאהב , וצדקתי , לא יצא שום דבר מאהבה , רק סבל , וזה נכון , ולמי שלא מסכים איתי יש בעיה , כי בסופו של דבר האהבה זה לא מה ששורד

אולי אני לא יודעת , כי לא היה לי אפעם חבר , ואני בטוחה שגם לא יהיה לי בזמן הקרוב והרחוק , כי אני לא מצליחה להיפתח ואני גם לא רוצה , רק ההשפלה , רק העצב שכל פעם ממכר אותנו מחדש , להיתאהב במישו …
כל הזמן רק להיתעסק בו , לראות איפה הוא , מה איתו , לחשוב עליו

פרפרים בבטן שרואים אותו , כן זה קרה לי , עד שקיבלתי בום בפנים , והבטחתי לעצמי לא להיתאהב וזה מה שאני יעשה .

אולי תאמרו , איזו מפגרת , מה היא חושבת על חבר בגיל כזה , אבל תודו שגם אתם באיזשהוא מקום קטן בלב רוצים את זה , חושבים על זה , מתי יגיע תורי
אבל הוא לא מגיע .

אני לא נואשת , אני פורקת , אני מנסה לעזור לעצמי , אני מנסה באמת
אבל אני לא מצליחה , אני רואה ילדים ביחד , אני רואה אנשים מתנשקים , אני רואה שכשמאוהבים במישו זה טוב , אבל אני רואה בזה רק את הרע , אבל אני רוצה בזה אז איך ?!

ולא גם אם אני ינסה , ותאמינו לי שכבר ניסיתי זה חא יעזור לי .
לא חוויתי את הנשיקה הראשונה בלחי ממישו שבאמת אהב אותי , זה היה פשוט מעניין לראות למי אור תביא נשיקה בלחי בפעם הראשונה , ופעם וגם עכשיו אני לא משחקת את המשחקים האלו , כי אני יודעת שאפעם תורי לא יגיע
ואז זיכרונות , שמתפוצצות , שוב , לחשוב עליו , ועליו , ועליו ועליו ועליו ועל ההוא ועל השני השלישי הרביעי וזה לא נפסק , אז הגיע הזה להיפסק .

וכן אני לא ישקר , כמו שאמרתי אני רוצה בזה ,
אבל בחיים זה לא יתאפשר לי ,
ואני שונאת להכיר בעובדה הזאת
ולא הלב שלי לא שבור
והוא גם לא רוצה עכשיו אהבה
כי הוא מסתתר בפינה
יודע שאליו זה לא יגיע , אפילו לא בפעם הראשונה

קיצר ביי .