פריקה אישית על אהבה ויחסים

אז זה לא שיר וזה לא חמשיר זה פשוט פריקה על בחורה מיוחדת במינה,
הכרתי אותה לפני שלושה חודשים ומההתחלה הרגשתי שהיא האחת שהיא הבחורה הנכונה היחידה שתעשה אותי שמח וכך באמת היה,היו משברים וגם הפסקה קטנה אך אני עדיין אהבתי אותה אני פשוט מרגיש לפעמים שהיא וותרה על עצמה ובכל כוחי אני מנסה לדחוף אותה מנסה ומנסה אך לפעמים אני מרגיש שאני לא מצליח וזה מתסכל אותי.
מהצד שלה היא גם עושה הרבה מגיעה לכל מקום כדי לפגוש אותי(נפגשים בעיר באמצע הדרך)מכילה אותי בצורה שאין לתאר ולמרות הקושי שלה מצליחה לסבול אותי,
ומה אני עושה?מושך את כיסה המפלט כאשר קצת קשה?
כמו שהיא אמרה נכון שאני מנסה לנכם אותה אבל שקשה אני פורש הקטע שזה באמת קשה לי לפעמים ואני לא יודע מה לעשות כי אני אוהב אותה והיא באמת הבחורה שאני רואה איתה עתיד.

אני יודע שזה לא אתר יעוץ אלה אתר של כתיבת סיפורים אבל אני באמת חייב עצה,מה אלי לעשות במצב שכזה,איך להכיל אותה גם במצב של עומס יתר?

באמת תודה לכל הקוראים :)