פרויקט יומנים [2]

יום רביעי, שעה עשר בלילה, חנוכה, 2011.

יומני היקר,
אני עצובה. בודדה. לבדי. בלי אף אחד. אני מרגישה לפעמים שאני צריכה לעזוב הכל להתחיל מחדש. לשחרר את הפחדים שלי, את האהבה שלי, את כל מה שאני יודעת ולהתחיל מחדש.
אני עצובה, כי בפעם הקודמת שניסיתי זה לא כל כך עבד, ואני בכיתי כל הלילה.
אני רוצה לחזור בזמן לפעמים, לזמן שעוד נחשבתי קטנה ולא גדולה, רק כדי שאוכל להנות כמה שאני רוצה. אבל לפעמים אני מרגישה צביטה בתוך הבטן שאומרת לי שהתחושה הזאת לא נכונה, ושזה לא מה שאני רוצה.
אבל אני לא יודעת מה אני רוצה, אז מה אתה חושב? שאני צריכה ללכת לפי תחושת הבטן ולהמשיך כרגיל, או להתחיל מחדש הכל, בלי פשרות. שאם אני עוזבת משהו אני לא חוזרת אליו, כדי לא להיזכר בכאב…

ס.א.