פנימיית המוות פרק 5

ברקים ורעמים חסרי רחמים הכו באכזריות על הקרקע החשופה,והשמידו את אחרוני הצמחים…
"בום"נשמע רעש חזק והעיר אותי משנתי.פקחתי את עיני בבהלה,הקפיטריה הייתה חשוכה ואפלה…מודה שנבהלתי.אני אוהבת לדעת שאני בשליטה על הדברים(בגלל זה הפנימיה הזאת הוציאה אותי מדעתי-אתם חושבים שכל אדם אחר היה מגיב לכך כמו שאני הגבתי?כנראה שלא….)
החלטתי למצוא מקור אור כלשהו,שיכוון אותי ליציאה,סובבתי את ראשי בטירוף,לרגע כבר התחלתי לחשוב שהוא יצא מהמקום…ראיתי משהו.הדלת לא הייתה סגורה לגמרי,היה בה פתח קטן,רצתי לעברו בלי לחשוב."אהה"פלטתי צעקה קטנה כשדרכתי על מזלג שהושאר בחוסר אכפתיות על הרצפה…כשלתי כל הדרך עד לדלת,ולאחר מאמצים רבים,הצלחתי לפתוח אותה…כשיצאתי החוצה,ועיני הצליחו לראות,הרגשתי כמו טלפון עם סוללה חלשה שחובר למטען…אנרגיה!…הרגל כבר לא כאבה,הבהלה נעלמה כלא הייתה,ואני דהרתי במסדרון ובמורד המדרגות אל עבר המרתף שבו התגוררתי עם שאר בנות השכבה שלי.אני לא מבינה למה,אבל ברגע שכף רגלי דרכה בחדר,הרגשתי בטוחה ומוגנת,כאילו זה הבית שלי..משום מה,איכשהו,הרגשתי שייכת…התקדמתי בשקט אל מיטתי,ואז ראיתי משהו,שאם לא הייתי רגועה כל-כך היה מזעזע אותי,היא ישנה שם…במיטה שלי…הבחורה הזאת,האויבת מס' 1 שלי במקום הזה…אבל כמו שכבר אמרתי,הייתי רגועה,ולא רציתי לאבד עוד אחד מימי הרוגע הנדירים שלי,"עופי מפה,פרצוף תחת" לחשתי בקול ארסי,הדפתי אותה מהמיטה,התעטפתי בשמיכה ונרדמתי ברגע שסגרתי את עיני…
זוכרים שאמרתי שרגעי רוגע כאלה נדירים אצלי,בערך כמו אנשים ישרים בשוק השחור?טוב,אז הנה ההוכחה…
התעוררתי כעבור 10 דקות,מוטרדת,ואפילו לא יודעת ממה,התיישבתי על המיטה,הצמדתי את ברכי אל החזה וכיסיתי את פני בידיים.סרקתי את החדר בעיני,ולפתע,מבטי נפל על הנערה,אותה נערהשהפלתי מהמיטה…ואז,בפעם הראשונה,ראיתי את פניה……..זאת טיפאני?!לא יכול להיות!אני הרגתי אותה…
אבל אולי כן?אני מעיפה בה עוד מבט,זו היא…ידי מתחילות לרעוד ואני פולטת צעקה.אני קופצת מהמיטה וטסה במעלה המדרגות אל המקלחת.אני שוטפת את פני ומשכנעת את עצמי שזה לא נכון,שכבר הרגתי אותה,שטיפאני היא עפר,אני באמת משתכנעת,עד שאני רואה אותה,חוסמת את פתח הדלת."שוב נפגשות,הא?"היא אומרת בקול הארסי שלה,קול שבחיים,גם אם ממש ארצה,לא אוכל לשכוח,היא מביטה בי בעיניה הזוהרות,ומתחילה לצעוד לעברי,אני מרגישה את עישוני מתחילים לגדול(זה מה שקורה לי כשאני מפוחדת).אני מנסה לברוח,אני עוקפת אותה בריצה מהירה לכיוון הדלת אבל,יקוללו האריחים הרטובים האלה,אני מחליקה ונופלת על הריצפה והיא רוכנת לעברי,מביטה בעיני ו…