פלפלים ואנורקסיה: העדכון הלא ידוע של סאני
היי אנשים, וברוכים הבאים לעדכון הטיפשי והלא נחוץ של סאני, שבו הוא מספר על דברים מטומטמים ומדבר על עצמו בגוף שלישי ללא סיבה לחלוטין. מקווה שתהנו מזה, כי זה יקרה שוב. ושוב. ושוב. עד שאני אמות בביתי השקט עם עשרים החתולים שעדיין לא קניתי, אבל כבר החלטתי על השמות שלהם. (כן, לאחד מהם קוראים צ'שייר כמובן.)
אז… אתם אולי לא יודעים, אבל מאז שעברתי ללונדון, אני אוכל יותר אוכל מהיר, במסעדות, סושי וכאלה. ואולי, סושי מבחינתכם זה אוכל לא משמין, אבל חילוף החומרים הדפוק שלי החליט להכפיל את הקלוריות שיש בסושי ולהעביר אותן היישר אל הבטן שלי. בקיצור, השמנתי. קצת, אבל מספיק מבחינתי. לכן, לקחתי אחריות חשובה מאוד על עצמי והמראה שלי, והחלטתי לעשות דיאטה! שוב! כי אני לעולם לא אהיה רזה מספיק בשבילי! ייאי, הערכה עצמית נמוכה! כבר הרבה זמן שאני מסתכל על הבטן שלי ושם לב שאין לי שרירים, ובטן קטנטונת מבצבצת פה ושם, עם קצת שומן לא רצוי. אז פתחתי בדיאטה הישנה, חברתי השנואה ביותר, ומה אני יכול להגיד? לא התגעגעתי.
אני הולך לחדר כושר פעמיים בשבוע, ועושה בעיקר ריצה על הליכון, והרמת משקולות. למזלי, יש לי מישהו שיעשה את כל זה איתי. התחלתי לאכול יותר ירקות. אני יודע, אני צמחוני, אני אמור לאהוב צמחים, אבל בתור צמחוני אני פשוט לא אוכל בשר, או עוף. רק ג'אנק פוד וסוכריות על מקל. אז החלטתי לעשות שינוי ולהתחיל לטעום ממזונן של הפרות, וברגע שטעמתי… ירקתי את זה מיד. אני לא מסוגל לעכל ירקות. זאת המסקנה שאליה הגעתי לאחר שמונה מאות נסיונות שונים שבהם טעמתי כמעט כל ירק שקיים על פני האדמות, במאדים, בכוכב חדי הקרן ובארץ הפלאות. הירק היחידי שאני מסוגל לדחוס לפה שלי הוא פלפל. ובזה אני מתכוון בתור ירק נע, לא מבושל, לא בסלט. אבל, דיאטה היא דיאטה, והיא מכריחה אותי להתעמת עם הפחדים הגדולים ביותר שלי, ובמקרה שלי, הפחד הגדול ביותר שלי הוא מלפפון. איכס. איכס פיחס. בתור ילד-בערך, בן 13, הייתי שמן. מאוד. ואולי חשבתם שאנורקסיה זה רק לבנות, או בולימיה זה רק לכוכבי הוליווד שטחיים, אבל כשהייתי יותר צעיר הייתי מוכן לעשות הכל כדי להרזות. אני אומר לכם עכשיו, ממש כרגע. אל תעשו כמוני. אני מבין שיש הרבה בנות שמרגישות לא בנוח עם הגוף שלהן, וגם בנים, (אחם-אחם, אני) אבל זאת לא סיבה מספיק טובה. אני זוכר ימים בהם כל מה שעשיתי היה ספורט, ששנאתי כל כך, וכל מה שאכלתי היה מים, ופרוסת לחם ביום. הייתי מעניש את עצמי אם הייתי אוכל יותר, כי פשוט הכרחתי את עצמי להקיא אותו. הגרון כאב לי כל הזמן, הבטן שלי כאבה, דפקתי את חילוף החומרים שלי לנצח, השיער שלי איבד ברק ובגלל שהתרגלתי לאכול מנות קטנות מאוד, היה לי קשה לחרוג, גם אחרי שגמרתי עם הדיאטה הראשונה והנוראית שלי. שלא לדבר, שלבנות זה אפילו יותר גרוע. זה דופק את המחזור, ואת הרחם (תגגלו את זה.) ויהיה לכן יותר קשה ללדת, אם בכלל תוכלו להיכנס להריון. למזלי, לי אין את הקטע הזה, אני לא יכול לדחוף תינוק ענק מאיבר המין שלי (ותאמינו לי, אני גם לא רוצה.). אז פשוט… אני יודע שאמרו לכן את כל זה, (אם בכלל יש אנורקסיות ובולימיות שקוראות את זה…) ואני יודע שתעשו הכל כדי להוריד במשקל אבל תקשיבו לי. כולכן (כולכם?) יפות (יפים?) לא משנה מה אומרים לכם, או מה שהחברה חושבת, או איך שאתם מרגישים. כולכן וכולכם, מושלמים כמו שאתם.
בכל מקרה… חזרה לדבר עליי. אני לא יודע מה אתכם אבל כל הסלטים שאני אוכל לאחרונה פשוט גורמים לי לרצות לנגוס בפרה, כי אז יהיה לי משהו עם טעם כלשהו בפה! לא משנה כמה מלח אני אוסיף, לא משנה כמה תבלינים, אוכל בריא, הוא הדבר הכי דוחה, מגעיל, ונוראי שאי פעם טעמתי ואי פעם אטעם. אני ממליץ לכולכם, לא לאכול אותו. עדיף לאכול משהו טעים מאשר בריא, הרופאים משקרים לכם. ההורים מכחישים את זה. אם תאמינו מספיק, אולי זה יקרה. כנראה שלא, אבל תנסו? בשבילי?
וללא שום קשר, לחג המולד קיבלתי כמה מתנות בולטות במיוחד, בדווקא עליהן אני ורצה לספר לכם. מההורים שלי קיבלתי כסף, לא מיוחד אבל נחמד מאוד, כי אני די מרושש… הייתי, די מרושש. דין ושני קנו לי מתנה ביחד, למרות שהם לא חוגגים את חג המולד, הם קנו לי מנגה, שרציתי אותה כבר די הרבה זמן, לא יודע מאיפה הם קנו אותה, אבל הם אמרו שהם שלחו אותה בדואר, והיא אמורה להגיע אליי עוד פחות משבוע. והמתנה האחרונה, הייתה מהחבר הלא כל כך מסתורי שלי, שנתן לי חולצה של אחת הלהקות האהובות עליי. אבל בואו נודה בזה, כשאני איתו סביר להניח שנהיה ללא חולצה. (רמיזה, רמיזה, קריצה קסומה)
בכל מקרה, מקווה שקראתם עד הסוף, או לא, גם זה בסדר. ו… ביי.
תגובות (13)
חחחחח אתה מזכיר לי את כל השיעורים שלנו בבית הספר על אנורקסיה ובולמיה…
בהצלחה! לא משנה מה אתה נראה מדהים!
אני לא אוהבת ירקות ופירות בכלל ><.
אתה בדיאטה…
מה אני אגיד עליי?
שמו אותי בהשמנה (~בכי בכי~ בגלל אי אכילה נכונה וירידה חמורה בברזל ועוד עוד..)
~בכיבכיבכיבכיבכיבכי~
אבל עדיין… בהצלחה לך :(:
נ.ב- מזל טוב על המתנות ;)
בהצלחה בדיאטה (-שהייתי מעדיפה שלא תעשה-.-*)
בכל מקרה, פלפלונים זה טעים. ואם אתה אוכל רק סוכריות ולא אוהב ירקות, תאכל בשר. או דגים. גיליתי לאחרונה שכשרוצחים דגים, זה לא כואב להם. הגיוני? טוב, כן. המוח שלהם מאוד קטן ומערכת העצבים שלהם לא מפותחת במיוחד. מה שאומר שאתה אוכל דגים טיפשיים בלי רגשות. אבל הם טעימים!
דיאטה זה…. -מפגר, דפוק, לא חכם, טיפשי, ועוד כמה דברים שעולים לי בראש כרגע- ותזכור, ההערכה העצמית של כולנו טיפשית, אנחנו לא מבינים שאנחנו יפים כמו שאנחנו. המוח המוזר והמעוות שלנו לא קולט כלום -בוז מוח!-
יאי מנגות וחולצות של להקות שהם באמת טובות! וכסף! ורמיזות קסומות במיוחד.
אבל… בוז דיאטה! בוז הערכה עצמית! T^T
עוגות-ספוג-כחולות-קסומות שמעופפות ליד החתולים העתידנים של סאני, אשר מרחפים על הירח. פלאפי מאפי, ארנבים רצחניים שאוכלים את נטע (D:) ועוד כמה דברים קסומים, לא קשורים וקסומים שוב.
למה לאכול אותי שלי? את זאת שלא ממשיכה!
אם מישהו יאכל אותי זה יהיה רק מנטיקור!
אתה בנאדם מיוחד.
סלט האמת היא, זה ממש טעים. אני אוכלת סלט ירקות ופירות, כל יום.
וכמובן, שאני לא מגוונת בירקות ובפירות. זה תמיד; עגבנייה ומלפפון..
תפוח, בננה ותפוז. אני מקובעת בעניין האוכל.
לדעתי שרירים זה חרא.
בנים חייבים להיות עם שרירים? בנות חייבות להיות רזות ומחוטבות?
אני בניגוד אלייך, אוהבת בשר, אבל זה תמיד יהיה במינון.
איכס! איכס! חתולים זה מגעיל, כלבים הרבה יותר חמודים.
אני בעד להשמיד את החתולים. לא סובלת אותם.
בהצלחה בדיאטה :)
והיי,
אל תמעיט בערכך.
ברצינות שלא הבנתי-אתה ממליץ לאכול אוכל בריא או לא? כי אתה סותר את עצמך…
שיהיה בהצלחה בדיאטה! (בטוח שאתה צריך?) ותהנה ממתנות חג המולד שלך!
אוכל בריא….זה תלוי איזה. אני אוהבת את רוב הירקות (חוץ מגמבה. זה איכסה פיחסה), וגם אם הייתי רוצה להיות בולימית או אנורקסית (ואני לא, אני סתם רוצה להוריד איזה קילו..שניים….שלוש…אולי יותר) אני לא יכולה כשהוופל הבלגי הכי טוב בירושלים עומד לי מול הפרצוף, וניחוחות האוכל המופלא של אמא שלי….חיי הם גיהנום.
אה ורק שתדע להיות צ'אבי זה טובבבבב, דיוויד טננט הוא מעט צ'אבי. וגם אמ….תסתכל על מתיו פרי! הוא מסוקס במיוחד ועדיין שמנמן!
אני אלך לי לבכות במיטה
אני מתה על ירקות, ופירות.
אבל יש ארבעה דברים שאני לא אכניס לפה שלי לעולם!
חצילים,
דג,
כרוב מבושל, (אין לי בעיה עם פיסה של כרוב טרי בסנביץ׳ אם אין חסה.)
ושווארמה. (איכסה פיכסה ניכסה.)
והקטע שאני אוכלת ממש ממש טוב! במילים אחרות, בקושי אוכלת, ושאני כן זה לחם מלא וירקות, ביום ממוצא אני אוכלת:
מדלגת על ארוחת בוקר
סנביץ׳ מלחם מלא, בדרך כלל עם גבינה וירקות או חומס.
מדלגת על ארוחת צהריים
פרי או משהו בסגנון, לפעמים יוגורט עם גרנולה.
לפעמים ממתק כלשהו.
טוסט בערב.
ואני עדיין שמנה! וזה לא שיש לי הערכה עצמית נמוכה (טוב גם זה.) אני אצל דיאטנית כבר שנתיים! והיא אומרת שאני צריכה לרדת במשקל!
אלוהים תהרוג אותי!!!
(מזל שאני אטאיסטית.)
ואתה יודע שחגגתי את קריסמס? לאמא שלי יש חברה אמריקאית במקור והיא עשתה מסיבת קריסמס והיה ממש כיף ^^ קיבלתי המון ממתקים שאני לא אוכל וארנב שוקולד, ולקים, ובושם זול כלשהו, וצעיף, וטבעת יפה.
אבל הכי כיף היה שהיו שם המון חברים של בעלה של חברה של אמא שלי שמנגנים ואילתרנו כל מיני מוזיקה היפית ושרתי איזה שיר בפורטוגזית שאני מכירה מהקפוארה ויש לו רק שני בתים אז אחרי ששרתי את שני הבתים האלה לא ידעתי ממש מה לעשות עם עצמי כי כולם המשיכו לנגן, ואז בעלה של החברה של אמא שלי התחיל לאלתר משהו בג'יבריש וכולנו פשוט שרנו בג'יבריש ותקענו מידי פעם את המילה היחידה שכולם זכרו מהשיר כי היא חוזרת איזה עשרים פעם, ותקעתי עוד מילים רנדומליות שאני יודעת בפורטוגזית וכולם היו על גראס ונראה לי שגם אני שאפתי קצת כי הייתי בהיי רציני, אבל מצד שני גם שאני עייפה אז יש לי קטע כזה שאני נהית נורא מוזרה וכיפית וצוחקת מכל דבר.
עכשיו הבנתי שהתגובה שלי קרובה לאורך של הסיפור שלך…
אני מאוד מאוד משועממת.
הפזמון של השיר הולך ככה:
דנדה, דנדה,
לה לה אלה, לה לה אלה.
אוי דנדה!
ואז יש בית ארוך בפורטוגזית שאני לא זוכרת את רוב המילים שלו לכן אני מחליפה אותן במילים בג'יבריש.
למה לעשות דיאטות למה כולן חייבות להיות מחוטבות ורצות ובנים חייבים להיות שרירים וכאלו איכס פיחס אני גם לפעמים ככה יש לי בעיות ליפעמים אני בקושי אוכלת ומעסיקה את עצמי במשהו בישביל לא לחשוב על אוכל אני שאונת את עצמי יש לי הערכה עצמית נמוכה יאיי תאמינו לי זה סיוט בהצלחה בדיאטה למרות שאני לא חושבת שכדי לך
פאק.. כמה תגובות… טוב אני רק אגיד.. בהצלחה בדיאטה :P וגם שאני מחכה לסיפורים שלך ^_^