פינה אפלה

הימים עוברים
הרבה זמן לא הלכתי לתרפיה
אני מרגישה שחזרתי אחורה
חוזרת לחשוב עליך
חוזרת לתהות איפה אתה
עם מי אתה מבלה
ואם יש אחרת
ומאחלת לך שתלכו שתיכם לעזאזל
מנסה להעסיק את עצמי וכמה שפחות לחשוב
על האפשרות זאת שאתה עם אחרת
לפעמים חלק מהתרפיה זה לספר עליינו
לספר עלייך
אך לרגע אני פותחת את הפה
אין לי מה לומר
אני לא מצליחה לספר
לא מצליחה להמחיש מה אתה הייתה עבורי
לא חושבת שיום אחד אוכל
הם לא יבינו
יבינו אותי
הם חושבים בחיים לא חוויתי אהבה
שבחיים לא חוויתי זוגיות
כנראה אני טובה
טובה בזה
ככה הייתה אומר לי
אני מתגעגעת לספה ולשקט
אליה אל התרפיה
אל השחרור
הכל חונק אותי
כל הרגש שאני בולעת
כל אותן דמעות שלא יורדות
כי אני אומרת לעצמי שזה לא הזמן
לא הזמן להישבר
אני רוצה לרוץ בשדות
להיות מוקפת בפרחים
להיות עם מישהו אחר
לשכוח
לשכוח אותך
ולא לספר לאף אחד עלינו
לא לבזבז את הזמן שלי עליך עליה
לא להכנס למשולש האהבה הזה
ונכון אותי אהבת ראשונה
ואני יודעת !אני יודעת שאני עוד שמה בלב שלך
תמיד אהיה שם
הפינה האפלה שלך
המקום שאליו אתה בורח ובוכה
בוכה על מה שעשית לי
וזה גורם לי להרגיש יותר טוב
כי אני יודעת
שתה תמיד תדע
שאני לא סולחת לך.