פחד

פחד. לפחד יש תכונה אחת. וזה פשותו כמשמעו- פחד. לפעמים הוא חזק, לפעמים הוא חלש, אבל לכל אחד יש פחד. גם אם הוא לא מסכים לגלות, יש לו פחד. זה בסדר. כולם מפחדים ולא צריך להסתיר את זה. מה היה קורה אם לא היינו מפחדים? העולם היה שמח מדיי, מוזר וחסר צבע. רק המחשבה על זה גורמת לי צמרמורת. לדמיין אנשים מחייכים לכל מקום ולראות איך העולם נשאר מפחיד וכל האנשים היו אדישים. אני אחת הפחדניות הכי גדולות בעולם. כל צליל קטן נשמע כמו לא יודעת מה. אפילו מהכלבה שלי אני טיפונת מפחדת. אבל אני מסתירה את זה. הפחד שלי קורא רק בלילה, בחושך, בשקט, בכל דבר אפל. אני כבר גמורה, אבל מה איתכם?