פה לשטן

פעם, הכרתי מישהי עם חיוך שבור.
היא הייתה יפה, מוכשרת ומדהימה,
אך בכול זאת שבורה.
אז ביום מן הימים, פשוט עמדתי מול המראה,
וחשבתי אם היא נשברה, איך זה שאני לא?
טוב, אני מניחה שפתחתי פה לשטן,
משום שזמן לא רב אחר-כך,
גם אותי דברו החיים.
אך, אני לא הייתי לא יפה, לא חכמה וברור שלא מדהימה.
אני הייתי סתם אחת, לא מישהי מיוחדת,
ואני מניחה שלכן גם נשברתי כול-כך בקלות.