פאדיחות של מתבגרות-פרק 5

ואז ראיתי את….לא מישהו שאני מכירה! :) ומזל
המשכתי להתקדם לבית של מורן ואני רואה את המכונית של הבחור הזה שצפר…הוא עוקב אחריי?!?
התעלמתי המשכתי ללכת ומזווית העין אני רואה אותו נוסע בקצב שלי..
"תגיד ישלך בעיה כולשהי?" אמרתי לו
"לא" ענה לי מבולבל
"אז למה אתה נוסע כזה לאט,אתה עוקב אחריי?" שאלתי אותו
"שתי דברים: אחד,אני לא עוקב אחרייך,שתיים-יש פה פקק" אמר והצביע על תור שלם של מכוניות,הייתי אדומה!
"סורי מאן" אמרתי והלכתי לבית של מורן כמה שיותר מהר..
~~~~~~~
"את רצינית?"שאלה אלינור כשסיפרתי את הכל
"זאת רומי שאני מכירה,אין בוקר שלא קורה לה כלום"השיבה מורן
"יאוו תודה" אמרתי וננתי לה מכה קטנה במרפק
המשכנו ללכת ולצחוק,ואז פתאום ראינו את חברות שלנו מהכיתה. אמרנו שלום וזה..וקלטתי את הרכב של שתי מיקודם,ניסיתי להסתכל יותר טוב וראיתי שזה הוא..
"מורן זה הוא" לחשתי לה
"מה הוא?" שאלה
"זה עם הרכב" אמרתי
"יאללה בואי מהר" השיבה והתקדמנו לבית הספר…
כך עבר הבוקר שלי…שיגרה!
~~~~~~~~~~~~~~~~
"תלמידים אל תשכחו שיעור הבא בוחן על הנושא" אמרה המורה לסיפרות ויצאה מין הכיתה
הלכתי ישר לכיתה של מורן ואלינור ובדרך ניתקעתי בילד
"אוי סליחה" אמר
"אני מצטערת" חייכתי,הוא היה מעט שזוף עניים חומות,שיער שחור,גבוה..בקיצור חמוד!! הסתכלתי לראות לאן הוא הולך וראיתי שהוא חיבק ילדה מהשיכבה,כניראה חברים! ראיתי שאחרי החיבוק הוא הסתכל עליי אז מהר *ברחתי* לכיתה של אלינור ומורן. אני רצתי לכיתה ואז…לא שמתי לב שהריצפה מעט עקומה והחלקתי..הרמתי מבט וקלטתי שילדים שהיו בכיתה מסתכלים עליי וצוחקים! O.0
מורן הושיטה לי את ידה בציחקוק וניהרתי את עצמי
"אוי,מה נעשה בליעדייך?" אמרה אלינור והמשיכה לצחוק!!
"לא יפה" אמרתי במבט עצוב
"אויש די דיי" אמרה מורן וחיבקה אותי
"אה לא אמרתי לכם" אמרתי והתנתקתי מהחיבוק של מורן
"מה לא אמרת?" השיבו
"מיקודם לפני ההחלקה על הריצפה ראיתי ילד מה זה חמוד,אבל ניראלי שיש לו חברה" אמרתי מעט עצובה
"אה רומי,מה אמרנו?" אמרה אלינור
"מה אמרנו?" שאלתי מבולבלת
"את לא יכולה חבר" אמרה מורן
"צודקות" אמרתי..ההורים שלי לא ממש אוהבים את העובדה שבאלי חבר…ואני לא רוצה לעצבן אותם אם בא לי טאבלט.