~ ערמות של כאב ~

מרגישה את הדופק שלי פועם בחוזקה
מרגישה את הפחד הזה שוב שנמצא בי ולא עוזב לשנייה..
המגע של הכאב רק מכאיב לי יותר. אני לא מסוגלת להרגיש את הדברים האלה יותר
רק יד של פחד נוגעת בי
מי אמר שהחיים יפים ?ומי אמר שאני אוהבת את חיי…
הגוף שלי כבר כל כך חלש ,שהוא בונה לעצמו ערמות של כאב .
בתוך לבי נמצאת נשמה , נשמה כאובה שסבלה כל כך המון שנים
לא מסוגלת לשמוע יותר את הצרחות של הכאב, זה בלתי אפשרי להתמודד עם זה , הגוף חלש מדי לחזור על זה שוב! אבל מי אמר שאני עוד יחיה?
ומי אמר שגם אני יכול להחזיק מעמד בתוך בור שכולו כאבים ,
איך אפשר להמשיך ככה ?.
תמיד שאלתי שאלות ותמיד גם ציפית שהיו תשובות אך לכאב אין את כל התשובות
מרגישה את הלב מתחיל לרמוס יותר ויותר , כבר שנים שהוא מרגיש את הכאבים פעם מפה ופעם משם אין מנוחה אחת לכאב הזה
מרגישה את הכאב כתרופה שמכאיבה יותר. ככל שסובלים יותר מתמודדים לבד אם הפחד והכאב…