~עקרו לי את הנשמה~

הכאב שנשאר עם השנים,
הפחד שמשתק את הכאב,
הימים לא היו אותתם ימים כמו העבר ,
אני יכולה רק לספר שאני הייתי שם , אבל בכל זאת.
עברתי המון.
הפחד שנשאר והחיים הכואבים ממשיכים הלאה .
תמייד פחדתי להיות שונה אבל תמיד נתנו לי להרגיש ככה
אני שונאת את עצמי שונאת!!
אבל מה הפלא , במילא מחשיבים אותיכשונה.
תמיד שאלתי את עצמי למה מתייחסים אלי ככה?
האם פגעתי במישהו?, האם עשיתי רע למישהו שמגיע לי להרגיש שונה מכולם?
הפחד לאבד את החיים בשנייה, גורמת לי. להבין שאין אפילו תקווה.
לא מצליחה להבין איך עקרו לי את הנשמה.
הכל היה בעבר, אבל בחיים לא אסלח!