על חול הים

האש מציתה את הביקתה החשוכה ואני צופה מהצד.
הלהבות מתגברות נצמדות ומתרחקות.
מרתק לצפות בריקוד הלילי והסוחף שלהם.
הלילה הזה הוא עוד התחלה חדשה לכל האנשים שעברו את היום הזה ומשהו השתנה בהם או באוהבייהם. ומהצד הנגדי גלי הים שקטים להפליא. כאילו המחזה המדהים שמול עינייהם אינו דורש יחס אישי.הצלילות של הים מאפשר לאש להשתקף בפניו, דורש לקבל את היחס שלו. הלהבות ממשיכות בשלהם ואני נוטה לפזול לכל צד ברגעים שלהם.
בעצימת עיניים אני מבחינה בנוחות שיש כאן, בחום ובקור, פושר. אני מתיישבת על חול הים ומשכשכת את רגליי במים. מרטיבה את פני מאט ומבקשת להתאוורר מעט מהיום הזה.
לילה מיוחד שכזה לאלה שנמצאים באמצע, במקום פושר. לא חם ולא קר. לא שונה או מנוקר.
נוח.