עזבי אותי
את בחורה עם דימוי עצמי נמוך ואין לי מה לעשות עם זה. אין לי מה לעשות עם זה. עזבי אותי, אני לא יכול למלא עבורך את מה שאת רוצה שאמלא. אני עשוי לזרוק לך מילה טובה, אך רק במסגרת התפקיד ורק כי כה התחננת לכך. אין לי כוח לאמירות המזויפות האלה שלך על עצמך, את יודעת טוב מאוד שהן לא נכונות, ואני לא אהיה זה שאגיד לך זאת אך ורק משום שאני יודע שזה מה שאת מצפה ממני. את יודעת מה? זה אפילו קצת פוגע. אני לא רוצה שתתלי בי כדמות מאשררת, אני לא דמות מאשררת, את לא מעניינת אותי ובאמת שלא אכפת לי. אל תשבי לי במשרד ותחפרי לי על עצמך, רק לי מותר לעשות זאת, ולך מותר רק להנהן, לחייך ולהיות יפה. חשבתי שאת מכבדת, מעריכה. לא, ממש לא, את לא מעוניינת במילה שיוצאת לי מהפה, את סתם מעמידה פנים כדי שאאריך לך את ההגשה. זה קרה פעם אחת, זה לא יקרה שוב. יודעת למה? כי את צריכה אותי, אני ממש לא צריך אותך. סבבה, הבנתי שאת יפה, הבנתי שאת חכמה, שמעת ממני כמה פעמים מה אני חושב על יכולותייך האינטלקטואליות, אני מניח שראית לי בעיניים מה אני חושב על איך שאת נראית, ואת גם יודעת טוב מאוד איך את נראית, ולא זה לא עובד עליי. יש לי מספיק ניסיון להבין שהדברים הללו לא נגמרים טוב, עזבי אותי. את לא מעוניינת בי, את מעוניינת בהשפעה על מישהו עם מעמד, אז לא. אין לך השפעה. לפחות לא עליי. עזבי אותי, תפסיקי לחפש אישרורים ממני, תתקשרי רק כשאת צריכה ייעוץ מקצועי. טוב מאוד. תנתקי מהר, אין לי כוח אליך. ילדה קטנה ומיותרת, יש לי ילדים משלי, אני לא צריך גם אותך. חשבתי שאת חכמה, חשבתי שהחנופה שלך מותנית במשהו שאת רוצה ממני. הצעתי לך – לא לקחת? שלום. אז תפסיקי להעמיד פנים שאני מעניין אותך, אל תרדפי אחריי, אל תלכי בצמוד אליי, אל תתקשרי על כל שטות, אל תעשי לי עיניים, אל תצוצי לי במשרד משום מקום עם קילו בושם ולבוש חשוף, אל תעשי דברים כדי שאבהה לכיוונך, אני לא מעוניין. אני בקושי זוכר את השם שלך ורק את הגיל יצא לי לגלות אתמול, וזה היה הדבר היחיד שעניין אותי באותו הרגע. כאן אמרתי לעצמי 'הבנתי אותה', היא סתם מנצלת. היא מנצלת, היא צריכה ממך משהו, ואם לא, כי עובדה שהיא לא לקחה את ההצעות שהנחת בפניה – שלא היו מותנות בדבר, דרך אגב, אז היא פשוט ילדה קטנה וטיפשה שעוד תסבך אותך עם וועדת משמעת ותפגע לך בשם. אל תתקרבי אלי, אל תתקשרי אלי, אל תבואי למשרד שלי ואל תבהי בי או תפלרטטי איתי, אני לא מעוניין, עזבי אותי.
תגובות (5)
אני לא בטוחה מה אני מרגישה, מצד אחד אני מאוד מבינה את המדמות שלו, ומה שהיא אומרת מאוד רלווטי כלפי הרבה אנשים בהרבה מקרים,
מצד שני כשההקשר מתגלה אז הדמות שלו מרגישה כאלו היא בורחת מאחראיות. לדעתי נכתב יפה, ומעניין. משום מה גם דמיינתי איך זה היה גורם לי להרגיש לולא מישהו אמר לי דבר מה בסגנון
הדמות שלו לא בהכרח אומרת את הדברים הללו במלים :)
כמורה בעידן metoo, אני מאוד מזדהה עם דמות המרצה. יש לבנות יפות נטייה מרגיזה להסתמך על־כך שהן יפות, ופחות להשקיע.
'רוקמת' יקרה, ברוך שובך. את כבר מכירה בעל־פה את ההערות שלי, אז אסתפק בכך שהקטע ראוי לטיפול אסתטי. הוא חשוב מדיי מכדי שהנראות שלו תגרום לקוראים לברוח.
אני לא גזען, אני שונא את כולם.
האמת היא שקיוויתי שהגודש הטקסטואלי יעביר נקודה מסוימת :)
דרך אגב, האמירה ש"יש לבנות יפות נטייה מרגיזה להסתמך על־כך שהן יפות, ופחות להשקיע." אולי נכונה במקרים מסוימים, אבל לא בהכרח קשורה לקטע, לדמויות או לקשר ביניהם/אי קשר ביניהם, למרות הארכת המטלה.