עולמות
אני רק אדם אחד בעולם
מתוך כל ההמונים,
ואני כל העולם.
הרי כל היום,
וכל הלילה
אני איתי.
תמיד חשבתי שזה קצת מוזר,
איך כל אדם מסתכל
מתוך עצמו, לבחוץ,
איך כל אדם הוא העולם.
לפעמים אני מסתכלת על ילדים
הם לגמרי בתוך עולם שלהם-
לא מבינה.
ולפעמים עולמות מנסים להיפגש
ברחוב אני רואה שניים הולכים
אני בוחנת: הם מנסים.
רואים בהתחלה רק את הגוף והתכונות,
מי שיודע, לאט יכול לגלות עוד.
להכיר עולם אחר זה פלא גדול,
כאילו לגלות כוכב חדש.
תגובות (4)
לאמשנה מה תבחרי – שני הז'אנרים האלה יותר מתאימים מ'הודעות'. ואז פשוט תבחרי לפי ההרגשה… מה נראה לך יותר מתאים. הרעיון של הקטע הזה הוא אחלה, אבל לדעתי הביצוע לא משהו. שפה פשוטה מדי, ישירה מידי… בספרות צריך את המעבר, צריך לראות ולהרגיש את הדברים שיש ליוצר לומר ולהביע בדרך ייחודית לו. אם תתאמצי עוד קצת, תחקרי, תחפשי, תגלי את המעבר שאליו את צריכה לשאוף. בהצלחה :)
תודה שהגבת… מה לעשות, אני אדם כזה ישיר, אף פעם לא אהבתי 'לשחק משחקים'.. אבל הסתכלתי וראיתי שזה ממש ממש נכון. תודה! אני אנסה…:)
היי תצמ,
לפי דעתי הרעיון יפה וכתוב בצורה מיוחדת , וזה בסדר לפעמים להיות ישירים… :)
תודה…! :)