עוד לילה חסר שינה.
לילה, לעזאזל כמה שאני שונא את הלילה. כל המחשבות צפות מעל המיטה מפריעות לך לישון. לפעמים מאותו יום, לפעמים מאותה תקופה ולפעמים משהו מהעבר שתוקף אותך, מונע ממך לישון. אני נשכב על הגב הנייד מונח מימני, סגור . עוצם את עייני והכל מציף, המבט שלה היום שהיא הסתכלה עליי בכעס. הרגע הזה שנתקענו לבד רק שנינו ולא ידעתי מה אני רוצה יותר להעיף לה כאפה או לתת לה נשיקה אוהבת. משם משהו מעיף אותי ליום שהיא אמרה שהיא לא רוצה לחזור. אני נרגע סופר עד 3 וערני לחלוטין, מדליק את הנייד בחיפוש אחר מעשה שישכיח לי את המחשבות. עוברת חצי שעה ארוכה שבה אני עושה כלום ושום דבר, אני מניח את הנייד בצד ומנסה לחזור לישון. המחשבות שוב מתקיפות. הפעם זה היום שבוא הודיעו לי שסבתא נפטרה ואני במקום לבכות ולהתרפס. הייתי עסוק בעובדה שלאחים שלי קשה ומישהו צריך להיות אתם. משם שבועיים אחרי שהתפרקתי ביציאה עם החברים כי לא העזתי לבכות על זה שבועיים. משם משהו מעיף אותי לקושי של השנתיים הללו שאין לה קבר כי היא תרמה את הגוף שלה למדע ואני צריך להכיל זאת. אני נרגע סופר עד 3 וערני לחלוטין, הפעם הטלוויזיה זה מה שאני מדליק, רואה סדרה קומית מטופשת איזה שעה וחצי מתישות. אני עייף לגמרי. מציץ בשעוני עוד חצי שעה צריך להתעורר. מחר אני קם לעוד יום אם עוד חוויות שימנעו ממני לישון כמו בן-אדם, תקראו לי רגיש, תקראו לי מגזים, תקראו לי לוקח ללב, תקרו לי אובססיבי חסר תקנה ותקראו לי דיכאוני. זה בטח לא ישנה את העובדה שאני לא יישן, שוב ושוב. ונכון יש לי נטייה להיות רגיש ומגזים אבל זה מי שאני ומי שלא טוב לו שיזדיין (סליחה על הביטוי). עכשיו רק צריך ליישם את זה ולהפסיק להגיד. עם המחשבה הזו אני מתחיל יום חדש שנגמר בעוד לילה חסר שינה…
תגובות (1)
עצוב, שונאת לילות כאלה.
מוזיקה מרגיעה ואתה נרדם.
כתיבה ממש יפה! לילה טוב!