עוד יום

כמה שזה מזעזע להגיד, אבל…
הקטע הזה הוא לצערי קטע המשך לקטע אחר שפירסמתי לפני כמה זמן בשם "היום הזה".

——————————————————————————————-

אני רואה בדמיוני את האדם שרצח אותך.
רואה אותו איך ללא היסוס דרס בן אדם חף-מפשע.
קטע את חייו של מי שהיה צריך להתחתן.
אני מנסה להרפות.
לא לחשוב,
לא לדמיין,
אך ללא הצלחה.
לאבא היה קשה.
הבן היחיד שלו – נרצח.
הוא כל יום התאבל על מותך.
המפעל שבנה בשבילך,
המפעל שבו השקיע את כל מרצו,
בשבילך,
במפעל הזה הוא שם קץ לחייו.
אך איני מאשימה אותו.
אני רואה רק אדם אחד האחראי לכך,
אם אפשר בכלל לכנותו בשם "אדם".
אני רואה רק "אדם" אחד האחראי לרצח,
רצח כפול.
רצח של שני אנשים.
רצח של בן.
רצח של אביו.
אני רואה אותו בדמיוני, את האדם שרצח,
שרצח לי גם אח וגם אבא.
שלקח חיים של שני בני אדם,
חפים מפשע.