עדיין לא נכנעת, למרות שמוכנעת

היא הייתה מלאך עם כנפיים שבורות. קלישאה מהלכת שמתאימה לכישלון שהיא נהפכה להיות. היא איכזבה את כולם, פוטנציאל למשהו טוב הפך להיות פוטנציאל להיכנס לסטטיסטיקה של התאבדות נוספת.
רוח נעורים לא עשתה עימה חסד, גם לא פניה או גופה. לפעמים היא מנסה להוציא צד נוסף שלה, צד נוסף שלא יראה שהיא רק ה'מכוערת', צד נוסף, שיגרום להם להתעלם לשניה מהפרצוף.
רוח נעורים רק שאבה ממנה את הנעורים. נפשה התבגרה בעשרות שנים מאשר בכמה, היא רק הריצה עשרות תסריטים איך היא תהרוג את עצמה, היא רק הציעה עשרות תסריטים לאלוהים, מה היא מרשה לו לעשות איתה.
ובכללי, אני לא חושבת שהיא מזהה את עצמה במראה. היא מופתעת מעצמה כל פעם מחדש, או שבכלל מנסה לשכנע את עצמה שהיום היא קמה יותר יפה, יותר ראויה להיות איתם, יותר ראויה לחיות.
אך כמו בכל מר, יש טיפה מתוק. היא חושבת שהיא התחילה להקל בשפיטת אנשים, את ה7 השניות הפכה ל10, היא הרי יודעת כמה זה כואב להישפט ב7שניות.
ובכלל לא נראה לה שהיא אי פעם שנאה עצמה, יכול להיות שהיא שנאה איך שהעולם מתייחס אליה, את אלוהים, ואולי אחרי הכל טיפה את עצמה, טיפה בגלל שהיא נתנה לעצמה ליפול לתוך תהום, ולא החזיקה בכחותיה האחרונים את הקרקע,
אך איך אפשר להחזיק בקרקע, אם כל פעם מישהו חדש מלמעלה דורך לך על האצבעות?
היא הייתה מלאך עם כנפיים, היא עדיין כזאת, עדיין נושמת, עדיין לא נכנעת, עדיין מקווה שהיא תמצא כוחות לא להיכנע יותר, לא להיכנע יותר לעולם.