עבריינים פרק 8 חלק ב'

שירן התחילה ליבכות בכי של אושר… הוא לא שכח צעקה.. בעודה פותחת את הספר בעמ הראשון
ומתחילה ליקרוא ,:" היום שירן גילתה מי אני ,זה היה הרגע הכי שמח בחיי ובו זמנית גם הרגע הכי עצוב בחיי , הייתי צריך להיפרד ממנה עד כמה שזה קשה… עד שהיתקרבנו הייתי חייב ללכת. סוזן באה לחפש אותי , ואם היא הייתה מוצאת אותי פה היא הייתה הורגת אותי במקום ליפני שאבא מת הוא ביקש מסוזן שלא תיתן לי לעזוב . ואני עשיתי בניגוד לידבריו , ברגע שהגעתי הייתי חייב ללכת לארמון שם חיכתה לי ארוסתי …" שני " קראו לה, היא ואני היינו צריכים לערוך טקס חתונה , אך זה ברר שאני לא אוהב אותה..
אפילו לא מעט .. אני אוהב רק את שירן .. הבעיה שלא אוכל לחזור לעולם בני האדם אם אני אחזור אני יהפוך לאדם.. מה שאסור בשום אופן שיקרא .. " שירן הפכה את הדף לדף השני בעיתנינות..
"היום יצאתי לחדר בני האנוש משם עקבתי אחרי כל צעד של שירן .. וליפעמיים חיממתי את השרשרת שלה.. כדי שהי תבין שאני פה איתה.. " עינייה של שירן היתמלעו דמעות.. היא הפכה את הדף אך הוא היה רייק .. היא המשיכה לדף הבא וקראה .. " לא הספקתי להיות איתה או לעקוב אחריה וכבר כלאו אותי כאן ?
יום הדין כרב ובא כבר שנה עברה ויוום הדין אמור כבר לבוא.. וואני לא יכול לעשות דבר.. חוץ מלחשוב עליה.. "
שירן המשיכה ליקרוא:
14.4.14 זה היה התהריך …
" ביום הזה אני הרגשתי שכולי הופך מחם לקר ככקרח.. כאילו והשמחה שהייתה בי כבתה…
לארמון פרצו אויבים והכריבו את כל העיר אני , לא עשיתי דבר הייתי קשור במרתף .
…..