סמים ואלכוהול במועדון.

גופה, לח ומותש שלא במודע מחום הקיץ ומן השאון הסובב אותה, זע מן הצד האחד לשני בתנועות חלקות ועדינות בצורה חיננית ומפתה למראה. המבנה החשוך הואר מעת לעת באורות מסמאים וססגוניים, וכל אימת אשר המנורות הנדלקות לסירוגין החליפו צבען, מצהוב לירוק, מירוק לכחול והלאה, קיבל החלל את גוון האור כאילו נשטפו הכל בצבע הנוכחי, ומיד מיהרו לשנות את צבעם לבא שאחריו בספקטרום.
כך מצאה עצמה פעם סגולה, לאחר מכן ורודה, אדומה, כתומה ואף צהובה, וכך עד שעבר האור על כל צבעי הקשת וחזר אל תחילתה. עם בקבוק בירה פתוח בידה, לא חששה כי על בגדיה הפשוטים אך אלגנטיים למדי, גופיה לבנה ופשוטה עשויה משי מזויף, העלול להזכיר לאנשים רבים בד השייך לכותונת לילה, וחצאית שחורה רחבת שוליים אשר לא מנעה מלבניה לבצבץ עם כל קפיצה וסיבוב חסרי זהירות, יישפך המשקה ויהרסום. מדי פעם עצרה, קרבה את פתח בקבוק הזכוכית החום אל פיה ולגמה מן האלכוהול עד שספקה את צמאונה לרוויה. עם כל פעם בה המשקה ריכך את צרידות גרונה והקל על התחושה, הייתה מגלה כמה נואשת היא לנוזל אשר יקל על תחושתה בגרון.
המוזיקה הלמה באוזניה והרעידה את הרצפה, מרטיטה את גופה וגופי האחרים ללא רחמים, עד אשר חלקם לא יכלו לשאת זאת יותר ויצאו אל האוויר הצח, לנשומו וליהנות מרוגע השמיים הכהים וקרירות הלילה המאוחר.
באותן התנועות אשר זעה קודם לכן, התקדמה לעבר הבר וחטפה בקבוק בירה פתוח נוסף, קרבה את פתחו אל פיה ולגמה את הנוזל בשלמותו, עד שלא נותר ולו לזרוק את הזכוכית הריקה חסרת התכלית אשר נמצאה בידה.
תוך זמן קצר החלה מרגישה בחילה. החדר העמוס החל להסתחרר סביבה במהירות הולכת וגדלה, ולפני שהספיקה ליפול ארצה ולאבד את הכרתה, תפס את גבה בחור אשר רקד מאחוריה.
-היי, את בסדר?- אמר בפנים מודאגות והביט ישר בעיניה. היא חשה כיצד העילפון עוטף אותה אט אט, קליטתה ומילותיה נהיו איטיות יותר ויותר. עיניו התכולות שבו את מבטה וחיוך התפשט על פניה.
-אני… אני…- החלה למלמל. -אני לא מרגישה טוב, אני צריכה להגיע הביתה- הצליחה לבסוף, עם קשיים והפסקות מרובות, לסיים את המשפט.
-אין בעיה, איני שיכור, אסיע אותך לביתך. מה הכתובת?
את מקום מגוריה קלט רק לאחר שביטאה את שמו מספר פעמים, בצורה לא ברורה בעליל. הוא תפס בגופה בעדינות והובילה החוצה, מתרחק מן ההמון אל סמטה צרה מלאה בפחי אשפה גדולים וירוקים המשמשים את המועדונים האיזוריים.
-ה… הח-החניה…- רצתה להגיד לו כי החניה נמצאת בצדו השני של הרחוב בו היו לפני שפנו אל הסמטה, אך לא מצאה בראשה את המילים לבטא זאת.
-ששש, שקט- שם אצבע על פיה והשתיקה. היא צייתה לו מבלי להבין מה עושה.
רגליה קרסו תחתיה בעוד הכרתה עזבה את גופה רק לאחר שהפשיט ממנה את תחתוניה והפשיל את חצאיתה.