סליחה!

לעצום את העיניים, לא לתת לדמעות לצאת, הרי אין טעם. אף אחד לא ישים לב..
כל יום אותה ההצגה, אותם השחקנים, אותה השורה.
מתחת למילים 'הכל טוב', מסתתרים ים של רגשות, של חרטות ,דמעות , של דאגות ושל אכזבות.
אז בסך הכל ביקשתי מעט הבנה, מעז הזדהות.
אולי בשבילם לפגוע זה פשוט אבל בשבילי, גם דבר קטן כזה שבעיניי אחרים כל כך קל והכרחי בשבילי מסובך ואובדני . אז היה לי רע והמעשה נעשה אבל דרך אחרת לא הייתה מזיקה. כל מה שראיתם היה 'טובתי' אבל מה שבאמת חשוב לא שאלתם אותי.
אז במקום לפגוע בכל כך הרבה אנשים, יכולתי להיפגע לבד. ואם הייתה לי הזדמנות הייתי עושה את זה אבל לא נתנו לי, לקחו ממני את הבחירה, לקחו את הרגש את הלב ואת המחשבה.
אם היה חוזר הגלגל לאחור הייתי עושה הכל אחרת. הייתי לוקחת שליטה . הייתי נפגעת בכל זאת אבל עם הרגשה טובה, הרגשה של סגירת מעגל, שמנעתי עוד לב שנשבר, עוד חיוך או שניים שנעלמו בלי כוונה.
אז כל מה שרציתי.זה לבקש סליחה שהייתי כל כך קטנה וחלשה . נפגעתי , פגעתי ועדיים כואב, לראות אכזבות על פנים צעירות. אם היו מבינים, מקשיבים, מתחשבים הכל היה בסדר עכשיו. אבל אין מה לעשות, מאוחר מדי הכאב נשאר בפנים והחיוך המזויף עולה כי אם ישאלו שאלות מי יענה.. אז אם הכל בסדר ואם הכל לטובה, מתי תבינו את משמעות המילה אהבה?