סיפור חיי- פרק 1

"בוקר טוב חמודה, יש היום בית ספר" שמעתי את אמא אומרת תוך כדי שהיא מסדרת את הארון שכמו כל שאר החדר היה מבולגן כרגיל.
נזכרתי בכל מה שקרה בזמן האחרון ולא רציתי ללכת לבית הספר,
"אני יכולה היום להישאר בבית?" שאלתי את אמא מתפללת שהיא תסכים.
"מה קרה?"
"אני לא מרגישה טוב" עניתי והשתעלתי לצורך האמינות.
"בסדר, אבל את צריכה לנוח".
באמת לא הרגשתי טוב, אבל לא בגלל שהייתי חולה, בגלל עידו.
עידו הוא החבר הכי טוב שלי, אנחנו מכירים כבר קצת יותר משנתיים, הוא גבוה קצת יותר ממני ושטני עם עיניים כחולות ירוקות בצבע של הים בדיוק כמוני.
לפני שבועיים הוא היה בחופשה ואמר שהוא מתנתק מהטלפון לכמה ימים, אז לא הפרעתי לו, אבל אחרי יומיים בערך רבתי עם ההורים והיו לי בעיות חברתיות ורציתי למות! כתבתי לו את זה אבל הוא לא ענה לי. עבר כבר שבוע והחלטתי שזהו, לאף אחד לא אכפת ממני, הלכתי למטבח למצוא משהו קטלני מספיק בשביל שיוכל להרוג אותי והסכין הייתה סנטימטר ממני בדיוק כשהוא התקשר, עניתי לו בקול רועד מתאפקת לא לבכות אבל התחלנו קצת לדבר והוא הרגיע אותי רק בזה ששמעתי את הקול שלו. כשהוא חזר אז סיפרתי לו שניסיתי להתאבד, במקום להבין אותי ולנחם אותי הוא ממש כעס ולא רצה לדבר איתי, אני יודעת שזה בגלל שהוא אוהב אותי אבל זה ממש פגע בי.
וככה המצב כבר חמישה ימים, עידו לא מדבר איתי, אני פגועה, ואין לי את מי לשתף במה שאני מרגישה ו…הכל.
העברתי את היום בין הטלויזיה ליוטיוב והיה דווקא די בסדר עד אחר הצהרים, קיבלתי הודעה מעידו שהוא חייב אותי שם איתו, בלי לחשוב פעמיים התלבשתי ורצתי לבית שלו, אף אחד לא היה בבית חוץ ממנו אז נכנסתי ועליתי לחדר שלו, הדלת הייתה סגורה וידעתי שהוא שם, פתחתי אותה לאט והוא לא שם לב שאני שם, ראיתי אותו יושב על המיטה והיד שלו הייתה מלאה דם.
כשנכנסתי לגמרי הוא שם לב שאני שם אבל הוא פשוט ישב שם עם פנים רטובות מדמעות ובוהה בעיניים שלי. הרגשתי את העצב שבתוכו. רצתי אליו והתיישבתי לידו, ככה במשך כמה דקות עד ששברתי את השתיקה ואמרתי "אני אוהבת אותך, מה עשית?" ונתתי לו חיבוק גדול ואוהב. אחרי זה לקחתי אותו איתי לאמבטיה ושטפתי לו את היד, בסך הכל היה שם חתך קטן, אבל הוא היה בוורידים. כל הזמן שהייתי שם הוא לא הוציא מילה, אבל המבטים שלו אמרו הכל. חזרנו למטה התיישבתי לידו על הספה והבאתי לו מים ואז סוף סוף הוא התחיל לספר מה קרה לו "אני…