סיפור חיי :,( – עכשיו אני מגלה…

הקדמה:
היוש קוראים לי עדי אני בת 14 כיתה ח' גרה בתל אביב . יש לי אח גדול בן 16 קוראים לו רועי ואחות קטנה בת 11 קוראים לה רוני . אמא שלי מתה לפני שנה ואבא שלי חולה בסרטן לפני חצי שנה הוא כמעט מתת ומאז אני מרגישה שבורה משני המקרים לחברה הכי טובה שלי קוראים רומי ויש ילד בכיתה שלי שקוראים לו עומר אנחנו ידידים ממש ממש טובים ות'אמת אני דלוקה עליו טוב בואו כבר נתחיל את הסיפור…
פרק 1:
התעוררתי לבוקר גשום והיה לי ממש קר , אח שלי צעק לי עדי קומי את מאחרת התארגנתי מהר ואח שלי הסיע אותנו לבית הספר , כשנכנסתי לכיתה ראיתי את עומר שהוא ניגש אליי ואמר היי עדי כשהסתכלתי לתוך עייניו הרגשתי פרפרים בבטן ועניתי לו היי התישבנו במקומות והמורה נכנסה מיד איתה נכנסה המנהלת והודיעה לנו שמחר ניצא לטיול שנתי שמחתי נורא ומיד ידעתי שאני ישב ליד רומי המנהלת יצאה והמורה שלנו התחילה ללמד חשבון היה ממש אבל ממש משעמם פתאום היה צלצול יצאני להפסקה אני ורומי עברנו ליד המגרש ולא יכולתי שלא להבחין בעומר כשהסתכלתי אליו רומי אמרה לי רואים שיש ניצוצות ביניך לבין אמרתי לה מה נוו באמת רומי תפסיקי אח שלי התקשר אליי ואמר לי אני בא לאסוף אותך מבית הספר וניתק לא הבנתי למה יצאתי מבית הספר וראיתי את המכונית שלו נכנסתי ושמתי לב שאחותי הקטנה בוכה כאילו משהו מת והתחלתי ממש לדאוג אחי אמר לי שנוסעים לבקר את אבא שלי ושאלתי אותו מזאת אומרת הוא אמר לי אבא עומד למות צעקתי מה ולא הבנתי מה קורה התחלתי לבכות ולבכות בלי הפסקה כשהגענו לבית החולים א שלי לא נתן להיכנס אז עשיתי טיול קצר בבית חולים הענק הזה התחלתי לטייל ולטייל , ואז מצאתי את עצמי נאבדת לא ידעתי איפה אני פתאום ראיתי דלת היא מאוד הייתה מעניינת פתחתי את הדלת וראיתי קברים הרבה קברים התחלתי להסתכל על השמות ופתאום ראיתי קבר שרשום אליו…